סקר שהוצג בכנס מוסד הבוררות של הלשכה העלה כי רוב עורכי הדין בישראל נרתעים מפנייה לבוררות בשל מחירו היקר של ההליך וקשיי הערעור
מדוע נרתעים עורכי דין מפנייה לבוררות? סקר שנערך בקרב מדגם ארצי של 500 עורכי דין העלה שלושה חסמים מרכזיים הגורמים לכך: החשש מחוסר היכולת לערער על החלטת הבורר, מחירו הגבוה של ההליך (טעמים שצוינו על ידי 60% מהנשאלים) והתפיסה שלפיה אין לבוררים מומחיות מספקת בהשוואה לשופטים.
מגזין כלכליסט 16.06.11 מאת משה גורלי
מן העיתונות |
הכנסת השמונה -עשרה
"אני רוצים לאפשר הליך של בוררות לאנשים ממוצעים, שרוצים לפתור סכסוכים ולהמשיך לשור על קשרים, אחרי שפותרים את הסכסוך". כך אומר ישראל שמעוני, שיזם את תיקון חוק הבוררות, המאפשר זכות ערעור בהליך בוררות על פסק הבורר. לדברי עו"ד שמעוני ישראל, " במשך 40 שנה הציבור לא האמין בנושא הבוררות. מעתה הבוררות תהיה יותר ידידותית, לא יקרה, נעימה ונגישה לכולם".
השופט בדימוס אורי שטרוזמן מותח ביקורת חריפה על היועץ המשפטי, שהחליט לאפשר בוררות גם בסכסוכים שבהם מעורבת המדינה. עורכי הדין דווקא מרוצים: "זה עידן חדש"
היועץ המשפטי לממשלה מפרסם היום (שני) הנחייה חדשה על פיה המדינה רואה גם בבוררות כלי ראוי ליישוב סכסוכים.
הנחיות היועמ"ש לא אפשרו עד עתה פתרון סכסוכים להם המדינה צד בהליך בוררות, מזוז שינה זאת, והנחה: המדינה מעודדת יישוב סיכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט, וראוי שתנהג באותו אופן.
היועץ המשפטי לממשלה פירסם אתמול הנחיה חדשה שלפיה המדינה משנה את מדיניותה שלא להפנות שום סכסוך שהיא שותפה בו להליכי בוררות.
שינוי המדיניות התאפשר בעקבות התיקון לחוק הבוררות שמתיר ערעור על פסק בורר. היועץ המשפטי לממשלה יהיה הגורם המוסמך היחיד להחליט על הפניית סכסוך לבוררות.
הסיבה: תיקון לחוק הבוררות שיזם עו"ד ישראל שמעוני מאפשר לצדדים שפנו לבוררות להסכים גם להליך ערעור. היועץ המשפטי לממשלה צפוי להוציא בקרוב הנחיה חדשה המאפשרת למדינה לפנות להליכי בוררות. זאת בעקבות התיקון לחוק הבוררות המאפשר כיום לערער על פסק בוררות, מה שלא היה ניתן בעבר - כך נודע לממון.
פרופסור אהרון נמדר, מומחה בתחומי מיסוי ומקרקעין נבחר לכהן כנשיא המוסד החדש לבוררות "יתרו", שהוקם ע"י עו"ד ישראל שמעוני. בנוסף לנשיא תכלול מועצת המוסד לבוררות 6 חברים נוספים: שני שופטים, שני פרופסורים למשפטים ושני עורכי דין, המועצה תהווה ערכאת ערעור בהליכי בוררות וכן תבחר את עוה"ד והשמאים ותעניק להם את ההסמכה לשמש כבוררים.
אחד השיקולים המשמעותיים ביותר לבחירת פתרון לסכסוך הוא משך ההליך. לפי עו"ד ישראל שמעוני, מחבר הספר "אופק חדש בבוררות - דיני בוררות עם ערכאת ערעור", הליך שיפוט רגיל הוא ארוך, ומשפט ממוצע יכול להימשך לכשנתיים. "ככל שהמחלוקת מורכבת יותר, ההליך ארוך יותר", מסביר שמעוני, לעומת זאת לדעתו, "הליך הבוררות הוא מהיר מאוד, בין חודש לחצי שנה מקסימום, בהתאם להיקף הסכסוך, הליך זה יכול לכסות את כל היבטי המחלוקת שבין הצדדים".
הצעת חוק: בוררויות עסקיות יוצאו מבית המשפט למשפחה
יופחת העומס על בתי המשפט: הכנסת אישרה את התיקון לחוק הבוררות
הבוררות בעניין אלי ארוך וחברת כלל בטוחה חשפה את הליך הבוררות במערומיו: במקום להתדיין בסיומו לגופו של עניין, נערך דיון לגופו של אדם – הבורר
זמיר וסטרשנוב: זכות הערעור לא תגדיל את מספר הפונים לבוררות
עו"ד ישראל שמעוני, שהיה שותף למהפכה האחרונה בחוק הבוררות (חובת הנמקה בפסק בורר ומתן אפשרות ערעור), מריץ יוזמה חדשה: בוררות חובה בסכסוכים עד 100 אלף שקל. "הישראלים אוהבים להילחם. צריך לשנות להם את ההרגלים.
|
|||||||