מטרות |
|
גישבור הוא הליך המשלב בין גישור ובוררות יחדיו (או בלעז: med-arb). גישבור הינו אחד מן ההליכים האלטרנטיביים ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט (ADR - Alternative Dispute Resolution). הליך הגישבור פותח כמענה לחסרונותיה של השיטה האדברסרית, שהיא שיטה לוחמנית ותחרותית, הנוהגת בישראל כיום, לעומתה, הליך הגישבור הוא נושא הדגל של עקרונות הגישה השיתופית, המודרנית שמגייסת את הצדדים לטיפול משותף במחלוקות שהתגלעו ביניהם. אופן ההליך: תהליך הגישבור מתחיל כתהליך גישור בין הצדדים, במטרה להגיע לפתרון מוסכם של המחלוקות ביניהם, אולם כמובן שעשויות להיוותר מספר סוגיות בלתי פתורות הדורשות הכרעה. בהליך גישור רגיל, הסוגיות שנותרו במחלוקת עוברות להכרעה בבית המשפט, אך בתהליך גישבור הצדדים עוברים לשלב הבא, שהוא שלב הבוררות, בו הופך המתווך הניטרלי (ששימש בתחילה בכובעו של מגשר), למתווך ניטרלי שיכריע במחלוקת באופן מחייב (מכיוון שפסק בוררות זהה למעשה לפסק דין שניתן על ידי בית משפט מוסמך וניתן לאכיפה). גישבור הוא הליך גמיש ויצרתי המאפשר לצדדים לסיים את הסכסוך מבלי לפנות לערכאות השיפוטיות, תוך שמירת החופש והעצמאות לסיפוק צרכיהם הייחודיים וזכותם להגדרה עצמית, אוטונומית. הליך הגישבור אף מאיין טענות כמו כפיה או הפעלת כוח יתר מצד מגשר, היעדר ניטרליות מצדו, או חששם של הצדדים לגילויי פתיחות ושיתוף פעולה בשלב הגישור, בשל הידיעה כי אותו אדם ניטרלי ישמש גם בורר (בתום שלב הגישור). |
||