שלב שני בגישבור: בוררות |
|
לעתים עשוי שלב הגישור להסתיים בלא שהסכסוך שנתגלע בין הצדדים נפתר בשלמותו. על כן, בשלב זה, יעברו אותם נושאים אשר לא נכללו בהסדר הגישור לסמכותו של המגשבר בכובעו כבורר. בשלב זה של הליך הגישבור, מפקיעים הצדדים את סמכות ההכרעה מידיהם ומפקידים אותה בידיו של המגשבר-הבורר. סמכות זו, מטילה על הבורר אחריות כבדה ומחייבת אותו לשמור על כללי התנהלות המאפיינים הליך שיפוטי. ואכן, מכל השיטות האלטרנטיביות ליישוב סכסוכים, בוררות הינה אולי השיטה הדומה ביותר לבית-המשפט שכן הבורר למעשה מכריע בסכסוך על דרך שפיטה, לאחר ששמע את הצדדים. עם זאת הליך הבוררות הינו הליך הסכמי, המעניק לצדדים שליטה רבה יותר על דרך ניהול ההליך שכן הצדדים הם הבוחרים את הבורר (בניגוד לבית-המשפט בו לא ניתן לבקש להישפט בפני שופט/ת מסוים), הם הקובעים את תחולת סדרי-הדין והם הקובעים את תחולת הדין, הנמקה וערכאת ערעור. מעמדו של הבורר, בהליך הבוררות, וכן לצורך סיומו של הליך הגישבור, הינו כשופט, אשר פסיקתו מחייבת את הצדדים. |
||