חברים יקרים שלום רב, אנחנו שמחים להציג בפניכם את מהדורה זו של כתב העת שלנו המאגד תמצית של פסקי דין חדשים בתחום הבוררות. בכתב עת זה אנו נפרסם, מאמרים נבחרים פרי עטם של משפטנים ממוסד "יתרו", שראו אור בתקשורת הארצית או המקצועית ואשר עוסקים בתחום הבוררות ונוגעים לכל אחת ואחד מאיתנו. אנו נשמח לקבל מכם,קוראינו הנאמנים, מאמרים חדשים ולפרסמם, כמו גם חדשות ועדכונים בתחום.
בברכה ד"ר ישראל שמעוני, מייסד ויו"ר מוסד "יתרו"
מה במגזין
ביום שלישי, 24 ינואר 2012 תתכנס ועדת החוקה, חוק ומשפט לדון בהצעת חוק "בוררות חובה"(פרטית וממשלתית)
ביום 11.12.2011 ד"ר ישראל שמעוני הביא לביטולו של פסק הבורר בסכסוך שבין נפתלי נ` נוגה מושב עובדים להתיישבות בע"מ בעילה של חריגה מסמכות {סע` 24(3) לחוק הבוררות תשכ"ח-1968} לצפיה בפסק הדין לחץ כאן
חידושי פסיקה
אוריאל רחין נ` אורי זמלר
בית המשפט העליון
רע"א 1644/10
פסק דינו של כב` השופט י` דנציגר
בוררות,חברות, עיכוב הליכים-אימתי
אני מצרף את פסק דינו של כב` השופט י` דנציגר מבית המשפט העליון ,בעניין אוריאל רחין נ` אורי זמלר. השאלות הנוגעות לעניינו ,כפי שעלו בפסק דינו זה, הן:
1.האם הגשת בקשה לפירוק חברה ע"י בעל מניות,עת הוא צד לבירור סכסוך מול בעל מניות אחר- במסגרת הליך בוררות – משמעותה זניחת הליך הבוררות?
בית המשפט קבע כי עצם הגשת הבקשה לפירוק אין בה כדי ללמד על זניחת הליכי הבוררות.הטעם לכך פשוט; פירוק חברה אינו יכול להיעשות במסגרת בוררות ולכן אין הליך הפירוק מהווה מסלול משפטי מקביל למסלול בירור סכסוך בין בעלי מניות במסגרת הליכי בוררות. מאחר שאין מדובר בהליך מקביל - אין הפנייה לבית המשפט בבקשה לפירוק חברה מלמדת על זניחת מסלול הבוררות. בעניין זה,העיר בית המשפט, כי הזהות בין הסוגיות שתתבררנה במסגרת הבוררות ובמסגרת הליך הפירוק, עשויה להוות שיקול בעת בחינת השאלה "האם ראוי לעכב את הליכי הבוררות כל זמן שהליך הפירוק תלוי ועומד".
2.מהם המצבים בהם יראה בית המשפט טעם מיוחד לטובת עיכוב הליכי הבררות?
בית המשפט קבע כי במצבים בהם לבעלי המניות מחלוקות הנוגעות לניהול חברה המצויה בהליכי פירוק, מחלוקות שאמורות להתברר במסגרת בוררות, אך לא ברור האם:
א.החברה תוכל לפרוע את מלוא חובותיה לנושים.
ב.האם בכוונת המפרק לפעול כנגד נושאי המשרה על מנת לחייבם באופן אישי.
עשוי הדבר להוות שיקול לטובת עיכוב הליכי בוררות. הרציונל לכך נובע מן החשש לפיצוי בעלי המניות קודם לנושים כאשר עיקר הכספים שעשויים להתקבל בקופת הפירוק יגיעו מאותו הכיס ממנו יתקבלו הכספים שישולמו לבעלי המניות - כיסו של נושא המשרה.
3.מהו דין העלאת טענה מאוחרת (הועלתה לראשונה במסגרת תשובתו של המבקש לתגובת המשיבים) לפיה: "...מדובר בטענות המבוססות על הוראות קוגנטיות בדבר חובות אמון של נושא משרה- טענות שאינן יכולות להתדיין במסגרת הליך בוררות".
בית המשפט נמנע מלהתייחס לטענה זו מהסיבה שאותן טענות הועלו עוד במסגרת הבקשה הראשונית למינוי בורר; "עת לא נשמעה מצד המבקש כל טענה בדבר היות הטענות מבוססות על זכויות קוגנטיות,אין מקום לדון בטענותיו כעת".
*** בעניין סעיף 3, ד"ר שמעוני מביע בספרו את העמדה לפיה: "...משהסכימו הצדדים לפנות להליך בוררות לאחר שיקול דעת והבנה לסיים את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט,אין ביכולתם לחזור בהם ולומר שאין זו דרכם לפתרון הסכסוך".(להרחבה ראו ספרו של ד"ר שמעוני בעמוד 64).
החלק בו בחרנו להתמקד בפסק דין זה הוא חלק האוביטר דיקטום;שם,שם עצמו בית המשפט כמליצו של תיקון מס` 2 לחוק הבוררות,תשכ"ח-1968(להלן:"החוק").
פסק דין זה דן ב-"בקשה לביטול פסק בורר". בקשות לביטול פסק בורר,כמעט בקביעות,מתאפיינות בהעלאת עילות מעילות שונות, מן הגורן ומן היקב, מתוך אלה המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות. במרבית המקרים, מאחורי העילות הנטענות, מסתתרות טענות ערעוריות פרטניות, "..שמקורן לא יכירן בנידון דידן";בסופו של יום,טוען בית המשפט,מדובר במאמץ לערער על פסק הבוררות- מאמץ שווא,היות ואין המדובר ב"הליך ערעורי".
בית המשפט פונה לכל אלו המבקשים להתדיין במסגרת בוררות-בנושאים בעלי משמעות גדולה,כספית או אחרת וממליץ להם לבחור במסלול בו קיימת ערכאת ערעור(בניגוד למסלול השולל זאת-מסלול סע`24 לחוק).
*** ד"ר שמעוני מבקש להבהיר כי על פי תיקון מס` 2 לחוק הוספו שני מסלולי ערעור:
א. מסלול ערעור פרטי (ע"פ סע` 21א לחוק).
ב. מסלול ערעור ציבורי- ברשות לבית המשפט (סע` 29ב לחוק).
אנו ממליצים על מסלול ה"ערעור פרטי";מסלול זה עדיף על פני מסלול ה"ערעור הציבורי" מהסיבות הבאות:
1. באפשרות הצדדים,במסגרת הסכם הבוררות,לייסד ערכאת ערעור מקצועית-אשר נותנת ודאות ושקיפות במיוחד בעולם העסקים - ע"פ ראות עיניהם וע"פ שיקולים שונים כגון:
א. שאחד הבוררים הוא, לדוגמה, איש מקצוע בתחומו, כגון: מהנדס או אדריכל.
ב. הרכב ערכאת הערעור (דן יחיד או הרכב).
ג.זהות הבורר/הבוררים שיעמדו בראשה וכו`
2. בהליך ע"פ סע` 29ב לחוק, רק פסק דין בו "נפלה טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין" יקבל רשות ערעור- תנאי קשה להגדרה וסובייקטיבי.
הליך זה מאפשר לצדדים לממש את האוטונומיה שלהם להכרעה סופית בסכסוך בהליך הבוררות, תוך צמצום מעורבותו של בית המשפט וההבטחה כי לא ייגרמו טעות או עיוות דין בבוררות.
דרך חדשה זו, על פי תיקון מס` 2 לחוק, יוצרת מפנה בגישה להליך הבוררות והופכת אותו לחלופה ראויה לפתרון סכסוכים מלא ויעיל מחוץ למערכת בתי המשפט.
