חידושים בפסיקה- חוק הבוררות, עלון מס" 18 יולי 2012
עלון מס 18 יולי 2012
חברים יקרים שלום רב,
אנחנו שמחים להציג בפניכם את מהדורה זו של כתב העת שלנו המאגד תמצית של פסקי דין חדשים בתחום הבוררות. בעלון זה בחרנו להתמקד בסוגיית "עריכת הסכם הבוררות" - על שלל דרישותיה ונפקויותיה.
אנו נשמח לקבל מכם,קוראינו הנאמנים, מאמרים חדשים ולפרסמם, כמו גם חדשות ועדכונים בתחום.
על רקע האיום האירני, המהפכות שמתחוללות באזורנו, ההסלמה בפיגועי הטרור והאיומים מכל עבר,מקבל בוקר בהיר אחד מרסל חלימי, עורך דין בכיר בעל מוניטין בתחום הבוררות, הצעה מפתיעה. הוא מתבקש ליישם את הידע והנסיון שצבר, ולהביא לכריתת הסכם שלום בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית בדרך של בוררות הסכמית. זהו רומן אקטואלי מרתק המבוסס על רעיון מקורי שהגה מחברו, ד"ר ישראל שמעוני, שממש כמו גיבורו, גם הוא עורך דין ובורר.
ישראל שמעוני, ד"ר למשפטים, נולד בטוניסו עלה לארץ בשנת 1948. מתגורר בתל אביב, מייסד, בעלים ומנהל "יתרו" - מוסד לפתרון סכסוכים. שימש כמרצה במרכז ליישוב סכסוכים באוניברסיטת תל אביב. ספרו הראשון "אופק חדש בבוררות עם ערכאת ערעור" מצוטט דרך קבע בפסקי דין בתחום הבוררות.
אני מצרף את פסק דינו של כב` השופט אבי זמיר מבית המשפט המחוזי בתל אביב,בעניין אליהוד יערי נ` אבנר מנוסביץ. פסק דין זה הינו חדשני בתחום הבוררות מחוץ לכותלי ביהמ"ש על פי התיקון החדש (תיקון מס` 2) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968. פסק דין זה נוגע בשתי סוגיות שהן חדשניות בבחינת התמודדות בית המשפט עם תיקון מס` 2 לחוק הבוררות, דהיינו סוגיות שעניינן ההליך הערעורי. הסוגיה הראשונה הינה סופיות הדיון וכפועל יוצא האפשרות לאישורו של פסק הדין ע"י ביהמ"ש (סע` 29 לחוק). הסוגיה השנייה הינה מתן סעד זמני בין פסק הבורר לבין ההליך הערעורי.
בפסק דין זה השופט ציטט מספרו של ד"ר ישראל שמעוני, עמ` 262, ושם נאמר:
"אם לא הוגשה דרישה לערעור, יהא פסק הבוררות סופי ויחייב את בעלי הדין ואת חליפיהם כמעשה בית-דין. בכך יושגו ודאות וסופיות של הליך הבוררות שכן זכות הערעור אינה עומדת לבעל הדין לעולמי עד. עליו לנצלה אם רצונו בכך תוך פרק זמן קצוב, ונדרשת מצדו פעולה אקטיבית על מנת להפעילו. הערעור על פסק הבוררות יוגש לא יאוחר מ- 30 יום ממועד מסירת הפסק לבעלי הדין או מיום שהתמנה הבורר בערעור, לפי המועד המאוחר מביניהם".
ובהמשך לדבריו ציטט ,מעמ` 271 לספר:
"..הפסק מאושר מהרגע בו חלפו המועדים הבאים: חלף המועד להגיש בקשה לביטול הפסק לפי סעיף 24. חלף המועד להגשת ערעור הפסק בפני בורר לפי סעיף 21א. חלף המועד להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות לפי סעיף 29ב. עם זאת, יש צורך באישור הפסק כאשר צד מעוניין שיהא בר אכיפה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל..."
דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ` עופר ניב ו- 5 אחרים בבית המשפט העליון
רע"א 8747/11
פסק דינו של כב` השופט י` דנציגר
בוררות, בקשה לביטול פסק בוררות חלקי
אני מצרף את פסק דינו של כב` השופט י` דנציגר מבית המשפט העליון ,בעניין דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ` עופר ניב ו- 5 אחרים. פסק דין זה מבקש לקבע מסמרות בדבר התנאים בהם תינתן רשות ערעור בנוגע להחלטות שעניינן אישור או ביטול של פסקי בוררות, וכשרות למי שמבקשים לעשות כן, חוזר ומרענן את המבחנים כפי שנקבעו בפסיקה לגבי ההבחנה בין פסק ביניים בבוררות- שביהמ"ש מוסמך לבטלו או לאשרו, לבין החלטה אחרת בבוררות, שבית המשפט אינו מוסמך לאשרו או לבטלו, בעניין אחרון זה,קובע כב` הש` דנציגר, כי הדרך היחידה של צד לבוררות המבקש לטעון טענותיו כנגד "החלטה אחרת", הינה בסיום הליך הבוררות במסגרת בקשה לביטול פסק הבורר כולו. ד"ר ישראל שמעוני מבקש להוסיף ולומר כי יש לתקוף פסק ביניים, מיידית עם קבלתו. אי תקיפת פסק ביניים מיידית-עוד בטרם הסתיים תהליך הבוררות – עלולה להוביל לאובדן הזכות.(להרחבה ראו ספרו של ד"ר שמעוני בעמ` 253).
בית המשפט קבע כי "...רשות ערעור הנוגעת להחלטות שעניינן אישור או ביטול של פסקי בוררות תינתן במשורה באותם מקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית עקרונית החורגת מגדר הסכסוך הקונקרטי או כאשר התערבות בית משפט זה נדרשת מטעמים של צדק או מניעת עיוות דין" (הדגשה שלי י.ש)
לגבי ההבחנה בין פסק ביניים בבוררות לבין החלטה אחרת הזכיר ביהמ"ש את המבחנים הבאים:
1. האבחנה בין פסק ביניים בבוררות לבין החלטה אחרת שניתנה תיעשה על פי אותם המבחנים בהם נעשה שימוש על מנת להבחין בין פסק דין חלקי להחלטה אחרת של בית המשפט. על משקל זה: החלטה הקובעת חבות עקרונית מבלי לקבוע שיעורי התשלומים הנגזרים מחבות זו מהווה החלטה אחרת, מהסיבות הבאות:
א. הדיון במחלוקת נושא ההחלטה טרם הושלם.
ב. התיק לא נסגר בכל האמור באותה מחלוקת.
ג.אין בידי הצדדים החלטה ברורה ומפורשת המכריעה במחלוקת מוגדרת שלמה בעלת קיום עצמאי משלה.
מבחן הסעד- על מנת לקבוע אם מדובר בפסק דין חלקי או בהחלטה אחרת – נבדק הסעד,שהוא נקודת ציון דיונית, המאפשרת לקבוע אם תחום מוגדר של ההליך הסתיים.
2.
ד"ר ישראל שמעוני, מבקש להעיר כי דוגמא זו,כפי שהובאה ע"י בית המשפט לגבי "החלטה הקובעת חבות עקרונית", תהיה תקפה כל עוד נדרש סעד אופרטיבי ולא הצהרתי!
חדש...חדש...חדש...חדש...חדש...חדש...חדש...חדש...חדש...חדש...חדש...
