חידושים בפסיקה - חוק הבוררות, עלון מס" 37 מאי 2014
עלון מס 37 מאי 2014
חברים יקרים שלום רב,
אנחנו שמחים להציג בפניכם את עלון מס` 37 של כתב העת שלנו המאגד תמצית של פסקי דין חדשים בתחום הבוררות.
בעלון זה נתייחס לשתי סוגיות שהמשותף ביניהן הינו האפשרות הנדירה כי בית המשפט יעתר להן.
הסוגיה האחת עיסוקה בצירופו של צד לבוררות שאינו חתום על הסכם הבוררות. הסוגיה האחרת עניינה בבקשת ביטול פסק בוררות שניתן בעקבות מינוי של ביהמ"ש לתביעות קטנות.
אנו נשמח לקבל מכם, קוראינו הנאמנים, מאמרים חדשים ולפרסמם, כמו גם חדשות ועדכונים בתחום.
בוררות – צדדים לבוררות – צד שאינו חתום על הסכם הבוררות בוררות – הסכם הבוררות – צדדים לבוררות
רקע:
עניינה של בקשה זאת בסכסוך שנתגלע בין הצדדים, בעלי מניותיה של החברה, במסגרתו פנו המבקשים לבית המשפט המחוזי ביום 24.4.2013 בבקשה לפירוק החברה, לאחר שהצדדים נקלעו למבוי סתום ביחס לחיסול ענייניה הכספיים של החברה, לרבות תשלום הסכומים המגיעים לעובדים, חלוקת נכסי ורווחי החברה ואופן גביית חובותיהם של לקוחותיה. לצד זאת, צויינו בבקשה מחלוקות שנתגלעו בין הצדדים באשר להלוואת בעלים שנתנו המשיבים לחברה ובאשר לגובה החוב שחבה חברת ר.ט., חברה פרטית בשליטת המבקשים, לחברה.
בתום הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט למינוי בורר שידון ויחליט בכל המחלוקות שבין הצדדים לבקשה. הצעה זו הועלתה, בין היתר, על רקע תניית הבוררות הקבועה בהסכם ייסוד החברה שנחתם בין הצדדים (להלן: הסכם המייסדים).
עם העברת הדיון לבורר פנה הלה לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן הוראות, בה ביקש הבהרות באשר לסמכותו לצרף להליך הבוררות את חברת ר.ט., המצויה, כאמור, בשליטת המבקשים שהינם צד להליך הבוררות לפניו, וזאת על רקע מחלוקת שניטשה בין הצדדים בעניין זה. לאחר עיון בתגובת הצדדים לבקשת הבורר ובשים לב כי הצדדים הסכימו למינוי בורר לצורך הכרעה בכל המחלוקות ביניהם הנוגעות להסכם המייסדים, קבע בית המשפט כי אין מקום לצרף את חברת ר.ט. להליך הבוררות ללא הסכמתה שעה שההליך משתרע על יחסיהם של הצדדים להסכם, עליו אין חברת ר.ט. חתומה. משכך נקבע כי סוגיית חובה הנטען של חברת ר.ט. לחברה אינה בסמכות הבורר (להלן: ההחלטה הראשונה).
המשיבים הגישו בקשה לעיון חוזר בהחלטה הראשונה, לאחר שבחן בשנית את מהות הסכמת הצדדים להעביר את ההכרעה במלוא המחלוקות ביניהם לידיו של בורר, כמו גם את טענות הצדדים לפניו, הגיע בית המשפט המחוזי לכלל מסקנה כי יש מקום לשנות את ההחלטה הראשונה ולהורות כי חברת ר.ט. תצורף להליך הבוררות וכי הבורר ידון במחלוקת הנוגעת לחובהּ הנטען לחברה (להלן: ההחלטה השנייה).
על החלטה זו (ההחלטה השנייה) הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנינו.
הבקשה נדחתה!
בית המשפט העליון (כב` השופט דנציגר) קבע בעניין זה כי:
ככלל, נוכח אופיו ההסכמי של הליך הבוררות, הסכם הבוררות – המבטא את רצונם של החתומים עליו להביא את הסכסוך ביניהם להכרעה בדרך של בוררות – מחייב רק את הצדדים החתומים עליו.
הלכה היא כי במקום בו כוונת הצדדים, על פי פרשנות אומד דעתם, היא לברר באופן שלם ומלא את כלל המחלוקות ביניהם, אין מניעה אפריורית לשלב בהליך הבוררות גורמים החיוניים לבירור הסכסוך, ואשר בלעדיהם יהיה הליך חסר וחלקי, ואילו בנסיבות המתאימות מוסמך הבורר לצרפם אף אם אינם חתומים על הסכם הבוררות.
המקרים החריגים בהם יתאפשר צירופו של גורם להליך בוררות על אף שאינו חתום על הסכם הבוררות, כאשר במעגל הרחב והרחוק ביותר של מקרים אלו מצויים גורמים הקשורים קשר הדוק לאחד הצדדים החתום על הסכם הבוררות אך עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת מפריד ביניהם, כגון חברות המצויות בשליטתם המלאה של הצדדים.
ההצדקה לצירופם של גורמים כגון אלו להליך טמונה אף היא בהסכמת הצדדים להליך הבוררות ובחתירה להגשמת תכלית הסכם הבוררות, שכן צירופם להליך נועד למנוע מצד להליך הבוררות לחמוק מהשתתפות בהליך לו הסכים מבחינה מהותית תוך ניצול טענות פורמליסטיות.
צירופו להליך הבוררות של גורם שאינו חתום על הסכם הבוררות אינו דבר שבשגרה, אלא שמור הוא למקרים חריגים בלבד. עם זאת, אין מדובר בתנאי בלעדיו אין, ובפרט כאשר אותו גורם הינו חיוני להליך הבוררות וכאשר הסירוב לצרפו להליך צפוי להוביל לפיצול הדיון בסכסוך ולהכבדה על בירורו הענייני, באופן שיש בו כדי לסכל את הליך הבוררות.
בוררות – פסק בורר – ביטולו בוררות – בית המשפט לתביעות קטנות – סמכותו
רקע:
בין הצדדים התנהל הליך משפטי בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים. מבקשת הביטול (להלן – המבקשת) היתה התובעת והיא עתרה להשבת שכר הטרחה ששלמה למבקש האישור (יכונה להלן- המשיב), עורך דין במקצועו, שהגיש תביעה שכנגד לתשלום יתרת שכר הטרחה שהגיע לו, לטענתו, על פי הסכם שכר הטרחה שכרת עם המבקשת. בדיון הראשון שהתקיים הציע בית המשפט לתביעות קטנות לצדדים לפנות להליך "גישור ובוררות", משלטעמו "ההליך בפני ביהמ"ש יותר מתאים להליך גישור בוררות באמצעות לשכת עורכי הדין". הצדדים הסכימו ומונתה בוררת על-ידי לשכת עורכי הדין.
ב"ישיבה מקדימה" לפני הבוררת במסגרתה העלו הצדדים את טענותיהם באופן כללי, חתמו הצדדים על הסכם בוררות לפיו התחייבו לשלם לבוררת שכר טרחה בסך של 7500 ₪. הם אף הצהירו כי ידוע להם "שהבורר המוסכם מכיר ויודע חלק מן העובדות והפרטים הכרוכים בחילוקי הדעות שביניהם וכי הסכימו למינוי הבורר המוסכם מתוך ידיעת עובדות אלה...".
ביום 25.12.12 ניתן פסק הבוררת, בו ציינה הבוררת כי מלוא חומר התביעה שנדרשה המבקשת להגיש, לא הוגש, כי תצהיר עדות ראשית מטעם המבקשת הוגש באיחור רב, אף ששלחה למבקשת בדואר רשום את פרוטוקול הישיבה, שחזר למשרד הבוררת מהסיבה "לא ידוע", ואף לא נתקבלה תגובה לדואר האלקטרוני שנשלח אליה. לגופם של דברים קבעה הבוררת בפסק הבוררות, כי המבקשת לא הוכיחה את עילת תביעתה נגד המשיב, משלא הוכיחה מצג שווא מצדו בגינו טענה להחזר שכר הטרחה ששילמה לו. תביעת המבקשת נדחתה, איפוא, והיא חוייבה לשלם למשיב 4,300 ₪ בהתאם לעתירתו בכתב התביעה שכנגד שהגיש נגדה. הבוררות אף חייבה את המבקשת לשלם את שכר טרחת הבוררת. המשיב הגיש לבית משפט לתביעות קטנות בקשה לאישור פסק הבוררת, ובהעדר תגובת המבקשת – אושר פסק הבוררת.
כשלושה חודשים לאחר אישור פסק הבוררות הגישה המבקשת לבית המשפט לתביעות קטנות בקשה לביטול ההחלטה שאישרה את פסק הבוררות, וכן בקשה לביטול פסק הבוררת. בית המשפט לתביעות קטנות ביטל את אישור פסק הבוררות, בין היתר מהנימוק לפיו בית המשפט לתביעות קטנות נעדר סמכות לדון בבקשה לביטול פסק בוררות או להורות על אישורו. עוד קבע בית המשפט לתביעות קטנות כי אין באמור כדי לחסום את דרכו של המשיב מלהגיש בקשה לפי חוק הבוררות לבית המשפט המוסמך.
מכאן הבקשה שלפנינו.
הבקשה לביטול נתקבלה ופסק הבורר בוטל.
בית המשפט המחוזי (כב` השופטת יהודית שבח) קבע:
סעיף 65 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984, המסדיר העברת סכסוך לבוררות על ידי בית המשפט לתביעות קטנות, קובע:
(א) הוגשה תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, רשאי שופט בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לדון בתביעה כבורר או להעבירנה לבורר אחר שהסכים לדון בה בלי לקבל שכר מן הצדדים. (ב) הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח – 1968, למעט סעיפים 23 עד 29 ו – 31 עד 35, יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לעניין, אולם – (1) כל מקום שנאמר בו `בית המשפט` ייקרא כאילו נאמר בו `שופט בית משפט לתביעות קטנות`. (2) דין פסק בורר לפי סעיף זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות. (ג) אין סעיף זה גורע מהסכם בוררות שבין הצדדים.
סעיף 65 לחוק בתי המשפט קובע הסדר מיוחד לדיון בתביעה שהוגשה לבית משפט לתביעות קטנות והועברה למסגרת בוררות, בשונה מתביעה שהוגשה לבית משפט שלום, או לבית משפט מחוזי, או לבית הדין לעבודה. שופט של בית משפט לתביעות קטנות רשאי לשמש בעצמו כבורר, בהינתן הסכמת הצדדים, והוא רשאי אף להעביר את הדיון בתביעה לבורר חיצוני ובלבד שהבורר המדובר הסכים לדון בתביעה בלי לקבל שכר מהצדדים.
דרישה זו עולה בקנה אחד עם מהותו של בית המשפט לתביעות קטנות, אליו מוגשות תביעות על ידי אזרחים בלתי מיוצגים, ובו נדרש דיון מהיר, ענייני וללא עלויות מיוחדות. הסכמת הבורר לנהל את הבוררות ללא שכר הינה אפוא תנאי מוקדם להעברת סכסוך למסגרת בוררות על ידי בית המשפט לתביעות קטנות.
סעיף 65 איננו פוגע בהסכם בוררות שנכרת על ידי בעלי הדין טרם הגשת התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, שאו אז הסכם זה נותר בתוקפו ומלאכתו של בית המשפט מתבטאת בעיכוב הדיון בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות").
הבדל נוסף, והמהותי שבהבדלים, בין דיון בבוררות בתביעה שהוגשה במקור לבית משפט לתביעות קטנות להבדיל מבתי המשפט האחרים, נעוץ בסופיות פסק הבורר וליכולת לתקוף אותו. בהתאם לאמור בסעיף 65 הנ"ל, ההוראות העוסקות בביטול פסק בוררות, כמו אלו הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות, על עשר עילות הביטול שבו, אינן חלות כלל על פסק בוררות מתביעות קטנות. אף לא ניתן להשיג על פסק הבורר, לאור הסייג שבסעיף 65 בהיגד "פרט לערעור".
לאור התוצאה הייחודית בדבר השוואת מעמדו של פסק הבוררות לפסק דין של בית המשפט ולאור אי היכולת להשיג עליו אם בדרך של ערעור ואם בדרך של בקשת ביטול, שומה על בית משפט לתביעות קטנות לוודא שבעלי הדין, שבדרך כלל אינם מיוצגים, הבינו את משמעות ההליך המוצע להם ואת תוצאתו וסופיותו.
דינו של פסק בוררות - שניתן על ידי בורר אליו הועבר הסכסוך על ידי בית המשפט לתביעות קטנות עת לא הוסברו לצדדים משמעות ההליך ותוצאתו הסופית, ועת הוכח שהבורר דרש וקיבל שכר עבור ניהול הבוררות- בטלות.
בית המשפט, בהביאו תימוכין להחלטתו זאת, מאזכר את ספרו של ד"ר ישראל שמעוני, "אופק חדש בבוררות-דיני בוררות עם ערכאת ערעור מהדורה שנייה מורחבת, עמוד 114".