שיקולי בית המשפט לעיכוב הליכי בוררות, נטל ההוכחה והשכנוע של מבקש העיכוב
רעא 18007 אמיר כץ נ` איגוד הכדורסל בישראל (פורסם בנבו, 04/10/2009) כב` שופטים: א` פרוקצ`יה , א` רובינשטיין , י` דנציגר
בבית המשפט העליון דן בבקשתו לעיכוב הליכים בבוררות. בניגוד לטענות שחקן הכדורסל אמיר כץ, הסכם הבוררות הקבוע בתקנון המוסד לבוררות שליד איגוד הכדורסל בישראל כן חל על התביעה שהגיש נגד המשיבים בגין הימנעותם מביטוחו, וכן חל על כל המשיבים. לפיכך, ניתן לעכב את ההליכים ולהעביר את הסכסוך לבוררות בפני המוסד לבוררות
בהתקיים התנאים המנויים בסעיף 5 לחוק הבוררות לשם עיכוב הליכים ככלל ייעתר בית המשפט לבקשה לעיכוב הליכים ואולם, מורנו סעיף 5(ג( לחוק הבוררות כי "בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות". בשוקלו אם להורות על עיכוב הליכים בתובענה, עשוי בית המשפט להביא בחשבון שיקוליו שיקולים שונים, לרבות זיהויו של הבורר, או של מוסד הבוררות, עם אחד הצדדים לבוררות וקיומו של חשש כי הבורר לא יוכל להינתק מקשרו זה במסגרת הדיון בבוררות [ראו: רע"א 1860/02 חברת מלונות דן בע"מ נ`ITF INDUSRIAL CONSTRUCTION OF DOORS ([פורסם בנבו], 26.5.2002), פסקה 7. כן ראו: אוטולנגי, בעמוד 285]. כמו כן, קובע בית המשפט, בית המשפט צריך להביא בחשבון את היותו של הסכסוך בעל חשיבות ציבורית המחייבת דיון בו בבית משפט בלבד [ראו: רע"א 1139/99 כפר מחולה – מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ נ` בית שאן חרוד – אגודה שיתופית של משקי עובדים לתובלה בע"מ, פ"ד נד(4) 262, 272-273 (2000); רע"א 3614/97 אבי יצחק נ` חברת החדשות הישראלית בע"מ, פ"ד נג(1) 26, 47 (1998); פסקי הדין של השופטים צ` ברנזון וח` כהן בע"א 550/75 מורלי נ` בגון, פ"ד ל(2) 309 (1976). כן ראו: אורי שטרוזמן ספר הבוררות 80 (2001) ; ישראל שמעוני אופק חדש בבוררות – דיני בוררות עם ערכאת ערעור 221 (2009)]. מכל מקום, הנטל להוכיח ולשכנע את בית המשפט כי אין לעכב את ההליכים במקרה הנדון, הוא על המתנגד לבקשה לעיכוב הליכים. לטענת המבקש, שקילת השיקולים הנזכרים לעיל במקרה שלפנינו צריכה להוביל אל המסקנה כי אין מקום לעכב את הדיון בתובענה שהוגשה על ידו לבית משפט השלום. איני סבור כך.
