במוסד "יתרו" מנהלים בוררויות וגישורים בינלאומיים עם מומחים בתחום הסכסוך. הליך הבוררות מתנהל על פי חוק הבוררות, התכ"ח, 1968. כאשר יש חובת הנמקה וערכאת ערעור על החלטת הבורר אשר מהווים ודעות וביטחון בעולם העסקים. תיקון לחוק הבוררות החדש בישראל נוסח על יסוד יוזמתו של עו"ד ישראל שמעוני ב – 2005 ועבר בקריאה ראשונה ושניה בשנת 2008.
מהי בוררות בינלאומית
בוררות בינלאומית הינה האלטרנטיבה ההגיונית לכל חברה וכן ליחידים לפתור סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. היכולת של הצדדים לבחור את הבורר ו/או הבוררים אשר ינהלו את הדיונים נותן להם תחושה של כוח ושליטה על הנעשה. להבדיל מדיון בבית המשפט שלא ניתן לבחור את השופט היושב בדין שלא לדבר על בית משפט במדינה זרה שחוקיה ומנהיגיה זרים. גם היכולת להיחשב את העלויות השונות בבוררות, שפסק הבוררות ניתן תוך זמן קצוב. בשונה בהתדיינות בבית המשפט שיכול לקחת שנים עד מתן פסק הדין והעלויות השונות אינן ניתנות לחישוב. המפתח לבוררות בינלאומית כמו כל בוררות נעוץ בהסכם הבוררות או בסעיף הבוררות בתוך ההסכם ההתקשרות בין הצדדים. סעיף זה או ההסכם הבוררות צריך לפרט בפרוטרוט את המוסכם בין הצדדים. כגון,
איפה יתנהל הבוררות,
איזה דין יחול,
מי יבחר את הבורר אם לא הצדדים עצמם,
ואיזה ערכאה ערעור ינהל את הערעור אם יהיה צורך לכך.
כאשר הצדדים מסכימים לכל הפרטים המהותיים אין צורך להתערבות בית המשפט כלל לשם יישוב הסכסוך.
כמו כן, כל צד מהצדדים לבוררות הבינלאומית יכול לאכוף את פסק הבוררות בכל מדינה החתומה על אמנת ניו-יורק, שהינה אמנה לאכיפת פסקי בוררות זרים. למותר לציין, כי מדינת ישראל הייתה בין המדינות הראשונות לחתום על האמנה וכשנה לאחר מכן ב- 5 לינואר 1959 הכנסת אשררה את האמנה.
המלצת "יתרו" בכל הסכם בינלאומי, מומלץ לקבוע מוסד לבוררות במידה ויתגלה סכסוך בין הצדדים. על מנת למנוע שהסכסוך ינוהל בבתי משפט, במיוחד באזורים ובמדינות של העולם השלישי.
