מאת ישראל שמעוני, עו"ד, בורר ומגשר דיני הספורט הם מערכת של דינים בעלת מאפיינים ייחודיים אשר מצריכים מומחיות ספציפית לצד הידע המשפטי. הספורט בארץ מוסדר על ידי חוק הספורט, התשמ"ח-1988, הקובע כי הספורט בישראל ינוהל בידי איגודים או קבוצות המקבלים את המונופול להסדיר את הפעילות באותו ענף ספורט.
דיני הספורט הם מערכת של דינים בעלת מאפיינים ייחודיים אשר מצריכים מומחיות ספציפית לצד הידע המשפטי. הספורט בארץ מוסדר על ידי חוק הספורט, התשמ"ח-1988, הקובע כי הספורט בישראל ינוהל בידי איגודים או קבוצות המקבלים את המונופול להסדיר את הפעילות באותו ענף ספורט. הפרט שרוצה לעסוק בספורט צריך לעשות זאת במסגרת קבוצה או באופן אישי ומסונף לאיגוד או לקבוצות.
חוק הספורט נחקק, בין היתר, כדי ליצור כלים לפיקוח על ארגוני הספורט המרכזים, כאמור, פעילות ספורטיבית, על ידי כך שהסמיכם להתקין תקנונים להסדרת הניהול התקין של הענף שבו הם פועלים. המוסד לבוררות של ההתאחדות לספורט בישראל פורש את סמכותו על כלל הסכסוכים בתחום ענף הספורט המסוים ועל העוסקים בו, כמתחייב מפרשנות תכליתית של הוראות סעיפים 10–11 לחוק הספורט, שלפיה נועד החוק להעביר את כלל הסכסוכים למוסדות שיפוט פנימיים. סעיף 10 לחוק הספורט מורה לאיגודי הספורט להתקין תקנונים ולהקים מוסדות שיפוט פנימיים אשר ידונו בסכסוכים, הנושאים אופי אזרחי, בין חברים הכפופים לאיגוד:
"(א) התאחדות או איגוד יתקינו תקנונים שיסדירו את הניהול התקין של הענף או של ענפי הספורט שהם מרכזים, לרבות תקנונים בדבר משמעת, שיפוט פנימי, העברת ספורטאים – בכפוף לסעיף 11א, שכר ותשלומים לספורטאים, למאמנים ולבעלי תפקידים אחרים.
(ב) בתקנונים כאמור ייקבעו הוראות בענין מתן הזדמנות שווה לפעילות נשים בספורט.
(ג) התקנונים האמורים יחייבו את אגודות הספורט, הספורטאים ובעלי התפקידים שבאותו ענף או באותם ענפי ספורט".
בתקנון המוסד לבוררות של ההתאחדות לספורט בישראל נקבע כי נושאי הבוררות הם, בין השאר, כל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים שבין קבוצה לספורטאי או בין הספורטאי לקבוצה. עוד קובע התקנון, כי כל סכסוך יובא לדיון אך ורק במסגרת המוסד לבוררות.
סעיף 10(א) לחוק הספורט מחייב התאחדות או איגוד להתקין תקנונים, שיסדירו, בין השאר, את השיפוט הפנימי. מערכת שיפוט פנימית זו באה לידי ביטוי, בין השאר, בסעיפי הבוררות הקיימים בתקנוני מוסדות הבוררות של התאחדות הספורט בישראל וההתאחדויות לכדורגל ולכדורסל. מכוח סעיף 10 הותקנו תקנונים המסדירים את פעילות הענף בתחומים שונים. סעיף 11 ממשיך וקובע חובת בוררות, כפי שניתן לאפיינה, לפני מוסדות השיפוט הפנימיים בסכסוכים מסוימים:
"(א) הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בענינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד, תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון לפי סעיף 10, ובהתאם להוראות שנקבעו בתקנון לפי אותו סעיף; החלטות ערכאת השיפוט הפנימית העליונה בענייני משמעת יהיו סופיות ואין לערער עליהן לפני בית משפט...".
סעיף 11 אינו דן בעניינים הקשורים ל"פעילות שוטפת" בלבד, אלא בכל העניינים הקשורים לפעילות במסגרת ההתאחדות או האיגוד. הוראת סעיף זו זכתה בפסיקה לפירוש מרחיב מבחינת סוגי העניינים שעליהם חולשת סמכות השיפוט של המוסדות הפנימיים, ובכללם: המבנה המקצועי של ליגות הספורט, התנאים להעברת ספורטאים מאגודה לאגודה, שאלות מקצועיות של ארגון, אימון והדרכה, ואף שאלות בעלות אופי עקרוני או חוקתי.
הסעיף מקנה אוטונומיה שיפוטית למוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון. עם זאת, נקבע בפסיקה שאין בהוראת סעיף 11 כדי לשלול פיקוח שיפוטי של בתי המשפט הרגילים על החלטות פנימיות, לרבות בענייני משמעת. אולם, היקף הפיקוח ומידת ההתערבות של בתי המשפט בהחלטות אלה הוגבלו לשני סוגים של מקרים: האחד – מקרים שבהם חרג בית הדין הפנימי מהסמכות שהוענקה לו בתקנון. והשני – מקרים שבהם פגע בית הדין הפנימי בעיקרי הצדק הטבעי.
למען שלמות התמונה יש לציין שני מוסדות: פיפ"א שהיא התאחדות הכדורגל העולמית, ואופ"א שהיא ההתאחדות האירופית לכדורגל. ככלל, אם ההתאחדות הבינלאומית קובעת תקנה מסוימת, הרי שתקנה זו תחול גם בהתאחדות הלאומית, בכפוף לחוקי המדינה לפי התקנונים של ההתאחדויות השונות, תנאי להכרה בהן בפיפ"א או באופ"א הוא כי התקנון של אותה התאחדות כפוף לתקנונים של שני איגודים אלה.
התכלית שביסודן של הוראות אלה היא יצירת מערכת לפתרון מהיר ויעיל של סכסוכים אשר תתחשב במאפייניו הייחודיים של עולם הספורט, על רקע הדינמיות של ענף זה. ההנחה היא כי למוסדות השיפוט הפנימיים מוקנים הידע והמומחיות הנדרשים בתחום. נוסף על היתרונות הגלומים בהתדיינות לפני גופי השיפוט הפנימיים, הכרה בסמכותם הרחבה של גופים אלה מביאה לצמצום העומס השורר בבתי המשפט, להפחתת העלויות הכרוכות בניהול הליך משפטי ולתגובה מהירה כדי להבטיח פעילות ספורט רצופה וסדירה. יתרון נוסף מתבטא בעובדה כי ההתאחדויות השונות פועלות בהתאם לקוד משפטי דומה. *ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד בורר ומגשר, מומחה לבוררות, פתרון סכסוכים ומחלוקות בין בעלי דין בתחומים שונים מזה שנים ארוכות. ד"ר שמעוני הוא מחבר הספר `אופק חדש בבוררות` (מהדורה ראשונה ושנייה), יוזם ומנסח תיקון מס` 2 לחוק הבוררות והצעת החוק "בוררות חובה". שימש סגן נשיא לשכת עורכי הדין בישראל בשנים 2003-2007, מייסד ומשמש כיו"ר המוסד לבוררות `יתרו`
