בקשה לעיכוב הליכים תוגש על פי סעיף 5 לחוק הבוררות,
מאת ישראל שמעוני, עו"ד ובורר בקשה לעיכוב הליכים תוגש על פי סעיף 5 לחוק הבוררות, הקובע כי בית המשפט יעכב את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
על פי לשון הסעיף, בקשה לעיכוב הליכים מוגשת כאשר בין צד א` לצד ב` יש הסכם בוררות כדין שחל על הסכסוך[1]. צד א` לסכסוך הגיש תובענה לבית המשפט ואילו בפני צד ב` עומדות שתי אפשרויות להתדיינות בסכסוך: האחת, להמשיך ולהתדיין בבית המשפט – דבר אשר יגזול משני הצדדים זמן וכסף ויהא כרוך בתהליך מייגע עד להכרעה בסכסוך. האפשרות השנייה היא להתדיין בהליכי הבוררות לפני בורר, ללא יישום סדרי הדין הנוהגים בבית המשפט, במהירות וביעילות ללא הוצאות מיותרות. אם צד ב` בחר בדרך השנייה, הוא רשאי להגיש בקשה לעיכוב ההליכים בתובענה. בית המשפט ידון בבקשה ולאחר שישמע את טענות הצדדים יחליט היכן לקיים את הסכסוך. ככלל, אם קיים הסכם בוררות, יעדיף בית המשפט לקיימו ולהעביר את הסכסוך לבוררות[2]. כאן המקום להאיר כי יש להתייחס למשמעות המילה "העברה" בהסתייגות. יפים לעניין זה דברי השופט (בדימוס) א` שטרוזמן, ב"ספר הבוררות"[3]: "החלטת בית המשפט לעיכוב הליכים איננה מעבירה את המחלוקת לבוררות. היא, למעשה, מסתפקת באמרה שהתביעה לא תידון בבית המשפט כל עוד פתוחה הדך לתובע לפעול בהתאם להסכם הבוררות שיש לו עם הנתבע. לכן, משננעלו דלתות בית המשפט בפני התובע, אין לו ברירה אלא לפנות להליכי הבוררות. אבל, אם יסתבר לתובע שגם שערי הבוררות נעולים בפניו (כי, למשל, המנגנון שנקבע למינוי הבורר אינו קיים עוד, הנתבע מתחמק מהבוררות או מערים קשיים בפני הבורר, שאינו מסוגל להתגבר עליהם, וכד`) – הוא יוכל לשוב לבית המשפט ולבקש את חידוש ההליכים נגד הנתבע ובקשתו תיענה בחיוב".
מגיש התובענה רשאי לטעון מדוע, לדעתו, ההליך לא יידון בבוררות, וטענותיו עשויות להיות: פגם בכריתת החוזה (עושק, הטעיה), החוזה בוטל או הופר (לעתים, תניות בוררות חלות במפורש, על אף טענות לגבי תוקפו או הפרתו של ההסכם), מגיש הבקשה לא הביע נכונות להתדיין בבוררות, או שההסכם אינו חל על הסכסוך המסוים. בית המשפט קבע כי: "במקרים של ספק לגבי אומד דעתם של בעלי הדין לגבי נושא הסכסוך, [יש] לתת פרשנות מרחיבה להסכם"[4]. סמכותו של בית משפט אינה נשללת[5], אלא אם כן נקבע במפורש כי סמכותו של הפורום האחר (בוררות, ערכאה זרה) היא ייחודית. סוגיה זו תידון בהמשך.
צד לסכסוך
לפי הוראות סעיף 5 לחוק, רק צד להסכם הבוררות רשאי להגיש בקשה לעיכוב הליכים[6]. בפרשת התעשייה האוירית נ` תימור[7], ביקשה התעשייה האווירית עיכוב הליכים כדי שהבורר יכריע בשאלה אם היא בגדר צד לסכסוך. זאת – במקום ששאלה זו תידון בבית המשפט, כפי שביקשו המשיבים בפנייתם לבית המשפט למתן פסק דין הצהרתי שיקבע כי התעשייה האווירית הינה צד להסכם הבוררות. המשיבים הסתמכו על הלכת א.מ. השבחת נכסים. בית המשפט פסק כי אין המבקשת נכנסת לגדרי סעיף 5 לחוק ואין היא רשאית להגיש בקשה לעיכוב הליכים, שכן אינה צד לבוררות ובקשתה לא נועדה להכרעה בסכסוך.
בית המשפט המוסמך לדון בבקשה לעיכוב הליכים
על פי ההגדרות בסעיף 1 לחוק הבוררות, מוגדר "בית המשפט" כבית המשפט המחוזי פרט לסעיפים 5 ו-6. דהיינו – בית המשפט המוסמך יהא בית המשפט המחוזי. אולם, במקרים שבהם מוגשות בקשות לעיכוב הליכים בשל תניית בוררות, תהא סמכות גם לערכאות אחרות. המקרה הקלאסי לפי סעיף 5 לחוק הוא מקרה שבו צד לסכסוך הגיש תובענה בבית משפט השלום, עקב סמכותו העניינית של בית משפט השלום החלה על הסכסוך, והנתבע מגיש לאותה ערכאה בקשה לעיכוב הליכים. תקנה 5 לתקנות סדרי הדין בעניני בוררות, התשכ"ט-1969, קובעת: "בקשה לעיכוב הליכים... תוגש לבית המשפט בו הוגשה התובענה...". אין הכרח כי לבית המשפט המעכב הליכים בטענת בוררות תוקנה סמכות לדון בעניין הבוררות. מבחינה מעשית, בית המשפט שעיכב את ההליכים ידון בהמשך העניינים הכרוכים בבוררות[8].
אופן הגשת הבקשה
סעיף 5(ב) לחוק הבוררות קובע: "בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב הגנה או בדרך אחרת". לא ניתן להגיש בקשה לעיכוב הליכים, אלא אם כן הוגשה תובענה נגד מבקש העיכוב. ככלל, לא ניתן להגיש בקשה לעיכוב הליכים בדרך של בקשה, כגון בקשה לדחיית התביעה על הסף. עם זאת, בעניין לוי,[9] קיבל בית המשפט דרך הגשה זו משום עדיפותו של עקרון כיבוד ההסכמים בנסיבות העניין. לדעתנו, מלשון הסעיף עולה כי ניתן להגיש את הבקשה בכל דרך אחרת, בתנאי שתוגש בכתב ושתלווה בתצהיר. תקנה 5 לתקנות סדרי הדין בעניני בוררות קובעת כי אם הבקשה לעיכוב הליכים לא נכללה בכתב ההגנה, היא תהא ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת.
תצהיר
לפי תקנה 241(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, יש לצרף תצהיר על העובדות הכרוכות בכל בקשה המוגשת לבית המשפט. ככלל, בית המשפט מקפיד על הגשת הבקשה בצירוף התצהיר ודוחה בקשה לעיכוב הליכים אם אין מצורף אליה תצהיר. אך, במקרים חריגים, אם קיימות ראיות והעובדות הנדרשות עולות מהבקשה ומהמסמכים המצורפים לה או ממסמכים אחרים אשר לפני בית המשפט, אין צורך בתצהיר[10]. לעתים, אין להציב דרישה פורמלית המאלצת בעל דין, המעוניין בקיום הליך הבוררות, לבוא לפני בית המשפט, אם אין כל עובדה שעליו לאמת[11]. ואף נקבע כבר על ידי בית המשפט כי כאשר אין ספק בקיומו של הסכם בוררות – אין חובת תצהיר[12]. ברע"א 340/05[13] נדון מצב שבו, בטרם הגיש התובע את תביעתו, שלח לו הנתבע מכתבי דרישה לקיום בוררות, והעובדות הנדרשות עלו מהבקשה ומהמסמכים המצורפים לה. השופט ס` ג`ובראן פסק, כי אם העובדות הנדרשות עולות מהבקשה ומהמסמכים המצורפים לה או ממסמכים אחרים אשר לפני בית המשפט, אין צורך בתצהיר. לדעתנו, גישת בית המשפט ראויה. לעתים, אין צורך בתצהירו של מבקש הבקשה, וניתן להוכיח את נכונותו לקיים את הבוררות בדרכים אחרות, כגון חילופי מכתבים בין המשיבים וחקירת התובע על תצהירו. יש להדגיש, כי על בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו. ייתכן כי הגשת תצהיר באיחור או אי הגשתו כלל תשפיע על מאזן השיקולים ששוקל בית המשפט בבואו להכריע בשאלה אם המבקש היה נכון לקיים את הליך הבוררות.
בקשה חוזרת שצורף לה תצהיר
האם לאחר דחיית הבקשה, משום שלא הוגשה בליווי תצהיר, ניתן להגיש בקשה חוזרת לעיכוב הליכים ולצרף לה תצהיר? העניין נדון ברע"א 340/05[14]. המבקש הגיש בקשה חוזרת לעיכוב הליכים, באותם נימוקים שהובאו בבקשתו הראשונה, כאשר היא מגובה בתצהיר (שלא הוגש בבקשה הראשונה). בית המשפט דחה את בקשתו בנימוק כי קיימת רשימה סגורה של מקרים שבהם תותר הגשת בקשה חוזרת[15], ובקשת המבקש אינה נופלת בגדרה.
המועד להגשת הבקשה לעיכוב הליכים
ההזדמנות הראשונה על פי סעיף 5 לחוק, יש להגיש את הבקשה כבקשה או בדרך של כתב הגנה, ולחלופין – לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של עניין התובענה. אין הצדקה לדון בבקשה לעיכוב הליכים לאחר שהחל הבירור בבית המשפט[16]. כלומר, כל עוד לא ננקטה עמדה על ידי הנתבע בתובענה, רשאי הוא לבקש עיכוב הליכים אף אם הוגשה הבקשה שנתיים לאחר הגשת התובענה[17]. הטעם לכך הוא שהבקשה תגיע אל השופט כל עוד לא החל הדיון לגופו. אם כלולה הבקשה בכתב ההגנה, זו תגיע לשופט בקדם המשפט. על הטוען לעיכוב הליכים לטעון זאת כאמור בהזדמנות הראשונה, בין בהגשת בקשה ובין בהגשת כתב ההגנה. מבחן ההזדמנות הראשונה לעניין עיכוב הליכים זהה למבחן החל על העלאת טענה בדבר היעדר סמכות מקומית לפני בית המשפט, טרם הדיון בתובענה לגופה. המבחן נועד למנוע מבעל דין את האפשרות "לבחור ערכאות" להתדיין בהן. המבחן יהיה בהתאם לאופי ההליך ולשלב שאליו הגיע, ולא על פי מבחן טכני הקשור באופי הכתב שהוגש או בשאלה אם הכתב שבו הועלתה הטענה הוא כתב ראשון שהוגש או שקדמו לו כתבים אחרים[18]. במקרה אחד נדחתה בקשה לעיכוב הליכים ולהעברת סכסוך להכרעת בורר בטענה שמדובר בשני צדדים הסמוכים לשטר שיש ביניהם הסכם בוררות. נקבע, כי משלא הועלתה הטענה בבקשת ההתנגדות, שבה נטען לראשונה לגוף התובענה, החמיץ המבקש את המועד להעלותה ודין הבקשה להידחות[19]. המועד שבו הוגשה הבקשה לעיכוב הליכים מעיד גם על נכונות הצדדים להתדיין בבוררות, כפי שניווכח להלן.
הגשת בקשה לעיכוב הליכים עם כתב הגנה מתוקן
בעניין אבידור[20] ניתנה רשות לתובע (המשיב בבקשה) להגיש כתב תביעה מתוקן, ועקב כך הגיש הנתבע (המבקש את עיכוב ההליכים), כתב הגנה מתוקן ויחד עימו טענת בוררות. בבית המשפט שלערעור התעוררה השאלה אם הגשת בקשה לעיכוב הליכים הנכללת בכתב הגנה מתוקן תיחשב כ"הזדמנות ראשונה". בית המשפט לא קיבל את טענת המבקש, שלפיה נמנעה ממנו העלאתה של טענת בוררות בגין סתירות שנפלו בכתב התביעה המקורי: "משניתנה רשות לתקן את כתב התביעה המקורי ועימו את כתב ההגנה המקורי, אין מתאפס שעון העצר לעניין טענת הבוררות". המבקש טען כי עניינו דומה לע"א 2866/00,[21] אך בית המשפט הדגיש כי שם נדונה שאלת ההזדמנות הראשונה בהקשר לתניית שיפוט ייחודית. כן נקבע שבנסיבות דשם לא היה מקום לצפות מבעל הדין שיטען את הטענה בהזדמנות קודמת לנוכח המידע שהיה בידיו. כאמור, במקרה דנן, לא הייתה מניעה מלטעון את טענת הבוררות כבר בראשית הדרך. בה"פ (מחוזי-י-ם) 6389/07,[22] במקרה שבו נתקיים הליך שקדם לתובענה, כגון בקשה לסעד זמני שהמבקש הגיש לה תגובה, נקבע כי המבקש לא היה חייב לטעון לעיכוב הליכים. סעיף 5 אינו מחייב הגשת הבקשה לעיכוב בהזדמנות הראשונה, אלא כלשון החוק: "לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של עניין התובענה". דעתי היא, כי על בית המשפט לבחון כל עניין לגופו, שכן, מחד גיסא, תגובה לסעד זמני הינה עניין הנוגע לתובענה ועונה על לשון החוק. מאידך גיסא, על פי עניין דולפין[23], מענה לסעד זמני אינו עניין שבו מוטלת חובה להעלות את עניין הבוררות. לכן אין לראות בבקשה לסעד זמני מקום להעלאת הטענה בדבר עיכוב ההליכים מחמת קיומו של סעיף בוררות.
[1] לעניין קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים ראו פרק ראשון. כמו כן, עד לחקיקת חוק הבוררות (תיקון מס` 2), התשס"ט- 2008, ניתן היה להסכים על הליך בוררות ללא סדרי דין וללא הנמקה וניתן היה רק לבטל את פסק הבוררות. לאחר התיקון לחוק, נוספו שני מסלולי בוררות חדשים – סעיף 21א – ערעור בפני בורר, וסעיף 29ב – ערעור ברשות על פסק הבורר בפני בית המשפט. צדדים המעוניינים בבוררות באחד משני המסלולים החדשים, יוכלו לעשות כן רק בהסכמה מלאה ובכתב של הצדדים. לכן, לדעתנו, בית המשפט יתקשה שלא לעכב הליכים כאשר הצדדים פנו מתוך הסכמה מלאה לבוררות על פי אחד ממסלולים אלה. [2] ראו רע"א 6450/01 שמחה אוריאלי ובניו חברה להנדסה וקבלנות בע"מ נ` מכון טיפול בשפכי אשקלון ואח`, פ"ד נו(5) 769 (2001), וראו בש"א (מחוזי-ת"א) 7837/07 ברן תעשיות (91) בע"מ נ` א. ארנסון בע"מ, מאגר נבו (29.7.2007) [3] שטרוזמן א`, ספר הבוררות (תשס"א), עמוד 84 [4] השופט ש` לוין בע"א 823/87 דניה סיבוס בע"מ נ` ס. ע. רינגל, פ"ד מב(4) 605 (1989). [5] רע"א 2570/08 מצדה חברה להנדסה בע"מ (בפירוק) נ` רהיטי צרעה בע"מ, מאגר נבו (23.3.2008). [6] ראו גם לעיל פרק ראשון, על "הצדדים להסכם הבוררות". [7] ה"פ (מחוזי-ת"א) 1395/04 התעשייה האווירית נ` תימור, פדאור 06(9) 320 (2006). [8] להרחבה ראו גם בפרק השמיני בפיסקה על "סמכות שיפוט". [9] בש"א (שלום-חי`) 10088/07 לוי נ` ג`נאדי אחמד, מאגר נבו (17.10.2007). [10] ע"א 8160/01 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ` פאן אל- א סחר בינלאומי פ` א` בע"מ (בפירוק), פ"ד נז(6) 597, 603 (2003); בר"ע 3770/97 קיבוץ שדה יואב נ` איסכור שירותי בנייה בע"מ (לא פורסם), שם אישר בית המשפט העליון החלטה של בית המשפט המחוזי להורות על עיכוב הליכים, על אף שלא הוגש תצהיר. להרחבה בנושא ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 708 ואילך (מהדורה תשיעית, 2007) [11] רע"א 340/05 ויינרוט נ` עורקבי, פדאור 05 (17) 253 (2005), מפי השופט ס` ג`ובראן. [12] ת"א (שלום-ת"א) 44460/05 כהן נ` אדזיאשוילי (לא פורסם, 13.5.2007). [13] ויינרוט נ` עורקבי, לעיל ה"ש 10. [14] שם. [15] השופט י` זפט באותו עניין בבית המשפט המחוזי מנה את המקרים שבהם תותר הגשת בקשה חוזרת כדלקמן: 1. אם נתגלו עובדות חדשות שלא יכלו להיות בידיעת המבקש בעת הגשת בקשתו הראשונה; 2. אם חל שינוי מהותי בנסיבות; 3. או אם הובאו לפני בית המשפט עובדות המצדיקות עיון מחדש. [16] ראו ע"א (מחוזי-ת"א) 3519/06 נקודות בתי קפה בגבעתיים בע"מ נ` יעד החברה לפיתוח גבעתיים בע"מ, מאגר נבו (1.9.2008). [17] רע"א 8024/06 Dolphin Maritime Ltd. נ` קרוז וורלד דיזנהויז בע"מ, תק-על 2007(2) 2541 (2007). [18] ת"א (שלום-רמלה) 4248/06 הלל אריה, הלל ענת נעמה נ` הכשרת הישוב חברה לבטוח בע"מ, צוק חברה לבניין בע"מ (לא פורסם, 5.11.2007). [19] ע"א 550/75 מורלי נ` בגון, פ"ד ל(2) 309 (1976); ע"א 308/85 שטרית נ` כפר שמואל- מושב עובדים, פ"ד מא(1) 742 (1987), בש"א (מחוזי-ת"א) 210/98 דורי נ` קיין (לא פורסם, 1999). [20] ע"א 1053/02 אבידור נכסים בע"מ נ` דוקל הנדסת חשמל בע"מ ואח`, מאגר נבו (23.5.2002). [21] ע"א 4866/00 מדינת ישראל נ` חתמי לוידס, פ"ד נו(4) 433 (2002).
*ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד בורר ומגשר, מומחה לבוררות, פתרון סכסוכים ומחלוקות בין בעלי דין בתחומים שונים מזה שנים ארוכות. ד"ר שמעוני הוא מחבר הספר `אופק חדש בבוררות` (מהדורה ראשונה ושנייה), יוזם ומנסח תיקון מס` 2 לחוק הבוררות והצעת החוק "בוררות חובה". שימש סגן נשיא לשכת עורכי הדין בישראל בשנים 2003-2007, מייסד ומשמש כיו"ר המוסד לבוררות `יתרו`.
