מאת ישראל שמעוני, עו"ד ובורר סעיף 22 לחוק הבוררות קובע, כי הבורר ובית המשפט יהיו רשאים לתקן טעויות שנפלו בפסק או להשלים את הפסק אם היה לקוי, על פי פניית בעל דין ובתנאי שניתנה לבעלי הדין הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם. הבורר מוסמך לתקן טעויות, כגון: טעות סופר, השמטה, טעות בתיאור אדם או נכס, במספר הגוש, במספר החלקה, בתאריך, במספר כלשהו, בחישוב וכיוצ"ב, או אם הפסק לקוי בעניין שאינו נוגע לגוף הסכסוך. כן רשאי הבורר להוסיף הוראה בדבר תשלום ריבית ולהשלים הוראות בדבר הוצאות הצדדים, לרבות שכר טרחת עורך דין.
אם אחד הצדדים לא יפנה לבורר לתיקון הטעות, הטעות נותרת על כנה. אין לבורר סמכות ליזום את תיקון הטעות. מרגע חתימתו על הפסק אין הוא רשאי לתקנו. אפילו קם הבורר מכסאו ובבוקר שלמחרת נזכר כי לא הוסיף נתון נוסף לחישוביו, לא יורשה לשוב ולתקנו אלא ביוזמת הצדדים ובהסכמתם[1]. האפשרות האחרת היא לפנות לבית המשפט תוך כדי הדיון בבקשה לאישור הפסק או לביטולו. זאת, אף אם לא הייתה פנייה לבורר או שהייתה פנייה והבורר טרם החליט בה. יש לשים לב לכך, כפי שנראה להלן, כי לא כל הסמכויות המוקנות לבורר לתקן את הפסק נתונות גם לבית המשפט. השיקול המנחה בתיקון הטעות הוא האפשרות "להציל" את פסק הבוררות באמצעות תיקון הטעות, ולמנוע התדיינות נוספת. נעיר כי, כפי שנראה להלן, על מנת לתקן את פסק הבורר, נודעת חשיבות להנמקת הפסק שיש בה כדי לסייע רבות בהבנת הפסק ובמהות התיקון המתבקש. לאור תיקון החוק, נעיר כי הליך תיקון פסק הבורר לפי סעיף 22 יחול על כל מסלולי הבוררות דהיינו, גם על תיקון פסק הבורר בערעור וכן על תיקון פסק בוררות שניתן במסגרת הסכם בוררות שנערך לפי סעיף 29ב. תיקון על ידי הבורר הוראת סעיף 22 קובעת כי הבורר יהיה רשאי לתקן את פסק הבוררות לפי פניית בעל דין ולאחר שניתנה לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם. זאת– כאמור – אם נפלה בפסק הבוררות טעות סופר, פליטת קולמוס, השמטה, טעות בתיאור אדם או נכס בתאריך, במספר, בחישוב וכיוצ"ב, וכן אם הפסק לקוי בעניין שאינו נוגע לגוף הסכסוך או אם אין בפסק הוראה בדבר תשלום ריבית ואם אין בפסק הבוררות הוראה בדבר הוצאות הצדדים או שכר טרחת עורך דין. הוראה דומה מצויה סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), שלפיו: "מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם לתקנם בהחלטה מנומקת ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לעניין זה; לעניין זה, `טעות` – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".
מהשוואת הסעיפים ניתן ללמוד כי סמכותו של הבורר לתקן את פסקו משתרעת על תחום רחב יותר מן התחום שעליו משתרעת סמכותו של בית המשפט לתקן את פסק דינו. לבורר ניתנה הסמכות לא רק לתקן את פסקו אלא גם להשלים אותו. כן הוסמך לתקן או להשלים השמטה שאינה רק בגדר השמטה מקרית, ולתקן תיאור של אדם או נכס. כל אלה חורגים מגדר "השמטה טכנית הנובעת מהיסח הדעת" גרידא, שאותה מוסמך בית המשפט לתקן על פי סעיף 81 לחוק בתי המשפט[2]. לדעתנו, הרחבתה של סמכות התיקון בהליכי בוררות בהשוואה להליכים בבתי המשפט, מבטאת מגמה לחזק את מוסד הבוררות ואת פסק הבוררות על מנת למנוע התדיינויות נוספות. הבוררות מקבלת את כוחה ואת נשמת אפה מהסכמת המתדיינים; משנסתיימה הבוררות עם מתן פסק הבוררות, עוברת היא מן העולם ותמה. אם נותר נושא בפרשה שלא נדון לפני הבורר, או שנשאר ספק אם נתברר, הוא לא יתברר עוד[3]. על כן, דרך המלך הינה לפנות לבורר לתיקון הטעות, ולא לבית המשפט[4].
איסור על תיקון מהותי בפסק ללא הסכמת בית המשפט או הצדדים
בעניין הדרן[5] נדונה השאלה כיצד ינהג אותו בורר שבית המשפט שלח אליו פסק שפסק להוספת הנמקה והבורר גילה כי ההחלטה אינה משקפת עוד את דעתו. מצב דברים זה יכול לקרות גם לבורר שהוחזר אליו הפסק לשם תיקון, בין על ידי הצדדים ובין על ידי בית המשפט, והבורר מגלה כי פסקו שגוי. בית המשפט המחוזי קבע כי הבורר יכול היה לסטות מקביעתו הראשונה. אולם, בית המשפט העליון לא הסכים וקבע כי אם נקלע הבורר למצוקה מעין זו שומה עליו לפנות לבית המשפט אשר החזיר אליו את הפסק ובית המשפט יחליט אם יש מקום לביטול הפסק או שיחליט החלטה אחרת. בין כך ובין כך, לא יוכל הבורר לעשות כן ללא הסכמה מפורשת שאינה משתמעת לשתי פנים, של הצדדים או של בית המשפט.
טעות סופר
טעות סופר עשויה להיות טעות בתיאור אדם, החלפת תובע בנתבע, אי הבחנה בין זכויות התובעים השונים (כאשר אין הם מהווים חטיבה אחת) או בין הנתבעים השונים, שיבוש במספרי חלקות וגושים במקרקעין, וכיו"ב.
טעות בחישוב
טעות בחישוב אינה רק שגגה אריתמטית שנפלה בפסק הבורר אלא גם טעות הנובעת מאי התאמה חשבונאית בין סעיפיו השונים של הפסק, באופן שהסכומים שנקבעו בסעיף אחד אינם תואמים את קביעות הבורר המתייחסים לאותם סכומים בסעיף אחר[6].
הבהרה
הבורר פסק בסכסוך בעניין חלקת אדמה, בין שני אחים. הוא קבע כי השטח שעובר בין העץ לעמוד מצד דרום יעובד על ידי צד א` ואילו השטח מצפון יעובד על ידי צד ב`. אלא שבפועל יש בשטח שני עצים. הגם שהעניין דרש הבהרה באיזה עץ מדובר לא היתה לבורר סמכות להבהיר את פסקו. יש שיגרסו כי לבורר תהא סמכות להבהרה רק אם הצדדים הסכימו יחדיו לפנות לבורר, וכי בהסכמה זו נכרת למעשה הסכם בוררות חדש. לדעתנו, אין לבורר סמכות להבהיר את הפסק ללא הסכמת הצדדים. עם זאת, אנו סבורים כי גם לא בכל עניין יש לפנות לבורר להבהרה אלא רק מקום שהעניין טעון הבהרה אמיתית וכנה[7]. יש להביא בחשבון שאם לא יובהר פסק הדין, לא יהיה ניתן לבצעו וההליך יירד לטמיון. יש להוסיף כי גם בית המשפט רשאי להבהיר את פסקו של הבורר מתוקף סעיף 23 לחוק הקובע כי פסק בורר שאושר הוא כפסק דינו של בית משפט לכל דבר ועניין, פרט לערעור. הואיל ואישור פסק הבורר הופך אותו לפסק דין, רשאי בית המשפט להבהירו[8]. החיסרון במצב זה הוא שבית המשפט אינו בקי בתיק על בוריו. ואם מבקשים אנו הבהרה ממי שאינו בקי בנושא, אנו יוצרים סיבוך שלא לצורך ומטילים על השופט ללמוד את תיק הבוררות מתחילתו, למרות שרוב ההבהרות אינן מצריכות העמקה בנבכי התיק אלא במסמכים ספציפיים.
המועד להגשת הבקשה לבורר לתיקון הפסק
בקשה לתיקון פסק הבורר בגין העילות בסעיף 22(א)(3) ו-22(א)(4) תידון רק אם הוגשה לבורר תוך 30 יום מיום מתן פסק הבוררות או מסירתו לבעל הדין. לאחר שחלפו 30 הימים לא יוכל הבורר להיענות לבקשה לתיקון והדבר יהא נתון רק לסמכותו של בית המשפט. את הבקשה לתקן את שאר הטעויות, כגון טעות סופר השמטה, ליקוי שאינו קשור בגוף הסכסוך, ניתן להגיש ללא הגבלה בהתאם להוראות החוק.
[1] ראו רע"א 6886/03 הדרן 2000 שיווק והפצת כרטיסים בע"מ נ` מכבי נתניה כדורגל בע"מ, מאגר נבו (25.4.2006). השוו גם לעניין תיקון טעות בעת מתן פסק דין בספרו של אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 364 (מהדורה תשיעית). והשוו גם בג"צ 63/74 סעוד נ` בית המשפט המחוזי, פ"ד כח(2) 37, 41 ב-ג (1974). [2] רע"א 7545/97 וטו חברה קבלנית לבנייה בע"מ נ` דוקוב, פ"ד נב(1) 476 (1998). [3] אלא אם כן הורה על כך בית המשפט מכוח סמכותו לפי סעיף 24 לחוק. [4] השופטת חיות ב-רע"א 2237/03 אפרים שועלי בנין והשקעות בע"מ נ` המועצה המקומית תל מונד, פ"ד נט(4) 529 (2005), והשוו גם לסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט. [5] רע"א 6886/03 הדרן 2000 שיווק והפצת כרטיסים בע"מ נ` מכבי נתניה כדורגל בע"מ, לעיל ה"ש 51. [6] רע"א 2237/03 אפרים שועלי בנין והשקעות בע"מ נ` המועצה המקומית תל מונד, פ"ד נט(4) 529 (2005). [7] ראו גם 3228/92 רוזנר נ` מויצקי תק- על 1992(3) 924 (1992). [8] לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז 1967. ראו גם אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 364 (מהדורה תשיעית).
*ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד בורר ומגשר, מומחה לבוררות, פתרון סכסוכים ומחלוקות בין בעלי דין בתחומים שונים מזה שנים ארוכות והינו מחבר הספר `אופק חדש בבוררות` (מהדורה ראשונה ושנייה), יוזם ומנסח תיקון מס` 2 לחוק הבוררות והצעת החוק "בוררות חובה". שימש סגן נשיא לשכת עורכי הדין בישראל בשנים 2003-2007, מייסד ומשמש כיו"ר המוסד לבוררות `יתרו`.
