בבית המשפט העליון - כב` השופט א` רובינשטיין פסק דינו זה זה של כב` הש` א` רובינשטיין, עוסק בסע` 65 לחוק בתיהמ"ש (להלן: "החוק") הקובע הסדר מיוחד באשר לדיון על דרך של בוררות בתביעות שהוגשו לבית המשפט לתביעות קטנות.
בוררות הנערכת במתווה זה, שונה מבוררות "רגילה" הנערכת מכוח הסכם בין הצדדים בהתאם לסע` 79ב לחוק. מספר הוראות כפי שהן מובאות בחוק הבוררות אינן חלות על בוררות זו (סע` 65(ב)(1) לחוק) לרבות ההוראות העוסקות בביטול, אישור ותיקון פסקי הבוררות.
כאן המקום להדגיש כי נושא הוראותיו של חוק הבוררות,בעניין סע` זה,הינו דיספוסיטיבי והצדדים,מכוח הסכם,רשאים להחיל על הליך בוררות זה את כל אותן הוראות מחוק הבוררות שסע` 65 לחוק מסייג. בנוסף סע` זה קובע כי מעמדו של פסק הבורר כמעמד פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות "פרט לערעור". השוואת מעמדו של "פסק הבוררות" לפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות מחזק את מעמדו ומייתר את הצורך באישור הפסק מחד גיסא ומאידך גיסא הוא שולל את האפשרות להשיג עליו כשם שניתן להשיג על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור.
לאור ייחודה ומעמדה השונה של בוררות על פי סע` זה (על מגבלותיה ויתרונותיה כפי שהובאו לעיל) חובה על בית המשפט לתביעות קטנות, במיוחד שעה שהוא מעביר את הסמכות להכריע בסכסוך לבורר חיצוני, להקפיד כי הצדדים מקבלים על עצמם את "כללי המשחק" אותם מחיל סע` זה ומודעים להשלכות החלטתם. חובה זו מקבלת משנה תוקף לאור העובדה כי מטבעו של בימ"ש זה, מדובר ככלל בצדדים שאינם מיוצגים.
תקיפה של פסק בוררות המתקבל במסגרת סע` זה יכולה להיעשות בשני מישורים.
העלאת טענה בבקשת רשות ערעור בפני ביהמ"ש המחוזי כי הסכמתו של אותו צד לבוררות,ניתנה שלא מדעת, על יסוד הטעיה או טעות או מבלי שהיה מודע להשלכותיה.
הגשת תביעה למתן פסק דין הצהרתי על בטלות פסק בוררות שניתן לפי סע` 65(א) לחוק.
