רע"א 8570/11 מנורה מבטחים חברה לביטוח נ` pacific attiude ltd
בבית המשפט העליון - כב` השופט א` רובינשטיין
פסק דינו זה זה של כב` הש` א` רובינשטיין, עוסק בסע` 11 לחוק הבוררות התשכ"ח 1968 (להלן: "החוק") - העברת בורר מתפקידו.
ייחודה של הפרשה שלפנינו טמון בעובדה כי אין המדובר בקשרים מן העבר של הבורר עם אחד הצדדים אלא בתביעה שהגיש הבורר בעודו מכהן בתפקידו כנגד בעל דין המתדיין לפניו – המבקשת.
ביהמ"ש קבע כי: ככלל,אין זה ראוי כי עו"ד ישמש כבורר בין צדדים אם הוא מייצג כנגד מי מבעלי הדין בתביעות אחרות. הוא הדין במקרים בהם טיפול מוצלח בתביעות בהן מעורב הבורר כעורך דין, כרוך בשיתוף פעולה עם מי מהצדדים המתדיינים בפניו או עם באי כוחם. נסיבות אלה טומנות בחובן חשש מובנה למשוא פנים אשר מוטב להימנע ממנו. הסייג לכלל זה: ככל שהבורר גילה את מלוא העובדות הצריכות לעניין לצדדים ואלה הסכימו כי הבורר ימשיך ויכהן בתפקידו, ובודאי כשטענת הפסלות מועלית בשלב לאחר שהבורר גילה דעתו (כבמקרה זה),לא תהיה הצדקה להעברת הבורר מתפקידו, שכן ככלות הכל מוסד הבוררות הוא מוסד הסכמי הנתון ברובו לחופש בהתנאה של הצדדים.
ביהמ"ש הדגיש כי,ישנה חשיבות רבה,אפילו קריטית, לבחינת נקודת הזמן בה מועלית טענה כנגד אופן התנהלותו של הבורר, שכן יש בכך כדי להאיר את תום הלב וכן את האינטרסים והמניעים שלו, אשר עלולים להתגלות כבלתי ענייניים, אשר מטרתם להחליף את הבורר במותב נוח יותר. בעניין זה כב` השופט ציטט מספרו של ד"ר שמעוני בעמ` 144:
"ההחלטה להעביר נושא משרה מעין שיפוטית מתפקידו, טומנת בחובה רכיבים של פגיעה בכבוד ובשם הטוב. ראוי איפוא להקפיד על כבודם ועל מעמדם הציבורי של בוררים החשופים להליך המשפטי. קיימת סכנה של עשיית שימוש בטענת משוא פנים, למטרה הזרה של עיכוב הבוררות או ביטול תוצאותיה. במיוחד חשובים הדברים הללו, לגבי בוררות המתנהלת בשלבים. בתום השלב הראשון כבר ברור מי הוא הצד `המפסיד`. כבר בשלב זה ישאף אותו צד, לבטל את הליך הבוררות בכל מחיר".
ובהמשך קבע כי,מקום בו בעל דין ידע על קשריו של הבורר אשר עלולים לבסס חשד סביר למשוא פנים וחרף זאת נתן הסכמתו למינויו של הבורר, לא יינתן לאותו בעל דין להסתמך על אותן עובדות לשם העברת הבורר מתפקידו,כלל זה מבוסס על דוקטרינת ההשתק.