רע"א 8747/11 דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ` עופר ניב ו- 5 אחרים
בית המשפט העליון - פסק דינו של כב` השופט י` דנציגר בוררות, בקשה לביטול פסק בוררות חלקי
פסק דין זה מבקש לקבע מסמרות בדבר התנאים בהם תינתן רשות ערעור בנוגע להחלטות שעניינן אישור או ביטול של פסקי בוררות; כשרות למי שמבקשים לעשות כן,חוזר בית המשפט ומרענן את המבחנים כפי שנקבעו בפסיקה לגבי ההבחנה בין פסק ביניים בבוררות- שביהמ"ש מוסמך לבטלו או לאשרו- לבין החלטה אחרת בבוררות - שבית המשפט אינו מוסמך לאשרו או לבטלו. בעניין אחרון זה,קובע כב` הש` דנציגר, כי הדרך היחידה של צד לבוררות המבקש לטעון טענותיו כנגד "החלטה אחרת", הינה בסיום הליך הבוררות במסגרת בקשה לביטול פסק הבורר כולו.
בית המשפט קבע כי "...רשות ערעור הנוגעת להחלטות שעניינן אישור או ביטול של פסקי בוררות תינתן במשורה באותם מקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית עקרונית החורגת מגדר הסכסוך הקונקרטי או כאשר התערבות בית משפט זה נדרשת מטעמים של צדק או מניעת עיוות דין".
לגבי ההבחנה בין פסק ביניים בבוררות לבין החלטה אחרת הזכיר ביהמ"ש את המבחנים הבאים:
האבחנה בין פסק ביניים בבוררות לבין החלטה אחרת שניתנה תיעשה על פי אותם המבחנים בהם נעשה שימוש על מנת להבחין בין פסק דין חלקי להחלטה אחרת של בית המשפט. על משקל זה: החלטה הקובעת חבות עקרונית מבלי לקבוע שיעורי התשלומים הנגזרים מחבות זו מהווה החלטה אחרת, מהסיבות הבאות:
הדיון במחלוקת נושא ההחלטה טרם הושלם.
התיק לא נסגר בכל האמור באותה מחלוקת.
אין בידי הצדדים החלטה ברורה ומפורשת המכריעה במחלוקת מוגדרת שלמה בעלת קיום עצמאי משלה.
מבחן הסעד- על מנת לקבוע אם מדובר בפסק דין חלקי או בהחלטה אחרת – נבדק הסעד,שהוא נקודת ציון דיונית, המאפשרת לקבוע אם תחום מוגדר של ההליך הסתיים.
