חברים יקרים שלום רב, אנחנו שמחים להציג בפניכם את המהדורה השנייה של כתב עת זה המאגד תמצית של פסקי דין חדשים בתחום הבוררות. בכתב עת זה אנו נפרסם מאמרים נבחרים פרי עטם של משפטנים ממוסד "יתרו", שראו אור בתקשורת הארצית או המקצועית ואשר עוסקים בתחום הבוררות ונוגעים לכל אחת ואחד מאיתנו. בכתב עת זה אנו נשמח לקבל מאמרים חדשים ולפרסמם כמו גם חדשות ועדכונים בתחום.
בברכה ד"ר ישראל שמעוני, מייסד ויו"ר מוסד "יתרו"
מה במגזין
הועלה סילבוס מעודכן לקורס העומק בבוררות שמתחיל בתאריך 07.12.2011 לעיון בסילבוס לחץ כאן
ביום 30.10.11 נערך פאנל בנושא "בוררות חובה" בבית ציוני אמריקה בתל אביב לצפיה בפאנל לחץ כאן
פסק דינו זה זה של כב` הש` א` רובינשטיין, עוסק בסע` 65 לחוק בתיהמ"ש (להלן: "החוק") הקובע הסדר מיוחד באשר לדיון על דרך של בוררות בתביעות שהוגשו לבית המשפט לתביעות קטנות.
בוררות הנערכת במתווה זה, שונה מבוררות "רגילה" הנערכת מכוח הסכם בין הצדדים בהתאם לסע` 79ב לחוק.
מספר הוראות כפי שהן מובאות בחוק הבוררות אינן חלות על בוררות זו (סע` 65(ב)(1) לחוק),לרבות ההוראות העוסקות בביטול, אישור ותיקון פסקי הבוררות.
כאן המקום להדגיש כי נושא הוראותיו של חוק הבוררות,בעניין סע` זה,הינו דיספוסיטיבי והצדדים,מכוח הסכם,רשאים להחיל על הליך בוררות זה את כל אותן הוראות מחוק הבוררות שסע` 65 לחוק מסייג. בנוסף סע` זה קובע כי מעמדו של פסק הבורר כמעמד פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות "פרט לערעור". השוואת מעמדו של "פסק הבוררות" לפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות מחזק את מעמדו ומייתר את הצורך באישור הפסק, מחד גיסא ומאידך גיסא הוא שולל את האפשרות להשיג עליו כשם שניתן להשיג על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור.
לאור ייחודה ומעמדה השונה של בוררות על פי סע` זה (על מגבלותיה ויתרונותיה כפי שהובאו לעיל) חובה על בית המשפט לתביעות קטנות, במיוחד שעה שהוא מעביר את הסמכות להכריע בסכסוך לבורר חיצוני, להקפיד כי הצדדים מקבלים על עצמם את "כללי המשחק" אותם מחיל סע` זה ומודעים להשלכות החלטתם. חובה זו מקבלת משנה תוקף לאור העובדה כי מטבעו של בימ"ש זה, מדובר ככלל בצדדים שאינם מיוצגים.
תקיפה של פסק בוררות המתקבל במסגרת סע` זה יכולה להיעשות בשני מישורים.
1. העלאת טענה בבקשת רשות ערעור בפני ביהמ"ש המחוזי כי הסכמתו של אותו צד לבוררות,ניתנה שלא מדעת, על יסוד הטעיה או טעות או מבלי שהיה מודע להשלכותיה. 2. הגשת תביעה למתן פסק דין הצהרתי על בטלות פסק בוררות שניתן לפי סע` 65(א) לחוק.
אני מצרף את פסק דינה של כב` השופטת חנה פלינר מבית משפט השלום בתל אביב. פסק דין זה נוגע בסוגיות הבהרתו של פסק בורר מקום שכבר אושר בידי בית המשפט וקובע כי למרות שביהמ"ש מוסמך להבהיר פסק בורר מכח סע` 23 לחוק הבוררות, דרך המלך הינה לבקש את הבהרתו מאת הבורר בטרם אישורו בידי ביהמ"ש. עם מתן הפסק, הבורר הוא Functus Officio ואינו רשאי עוד להוסיף או לגרוע מן הפסק גם אם הגיע למסקנה כי שגה בפסקו. לעומת זאת כאשר מדובר בפרוש דבר סתום או מעורפל-אין לראות פירוש או ביאור כזה כפסק חדש, אלא כחלק בלתי נפרד מהפסק המקורי!
בפסק דין זה ציטטה השופטת בין השאר מספרו של ד"ר ישראל שמעוני, עמ` 266, ושם נאמר:
"יש שיגרסו כי לבורר תהא סמכות להבהרה רק אם הצדדים הסכימו יחדיו לפנות לבורר, וכי בהסכמה זו נכרת למעשה הסכם בוררות חדש. לדעתנו, אין לבורר סמכות להבהיר את הפסק ללא הסכמת הצדדים. עם זאת, אנו סבורים כי גם לא בכל עניין יש לפנות לבורר לבהרה אלא רק מקום שהעניין טעון הבהרה אמיתית וכנה. יש להביא בחשבון שאם לא יובהר פסק הדין, לא יהיה ניתן לבצעו וההליך יירד לטימיון. יש להוסיף כי גם ביהמ"ש רשאי להבהיר את פסקו של הבורר מתוקף סעיף 23 לחוק הקובע כי פסק בורר שאושר הוא כפסק דינו של ביהמ"ש לכל דבר ועניין, פרט לערעור. הואיל ואישור פסק הבורר הופך אותו לפסק דין, רשאי ביהמ"ש להבהירו. החסרון במצב זה הוא שביהמ"ש אינו בקי בתיק על בוריו. ואם מבקשים הבהרה ממי שאינו בקי בנושא, אנו יוצרים סיבוך שלא לצורך ומטלים על השופט ללמוד את תיק הבוררות מתחילתו, למרות שרוב ההבהרות אינן מצריכות העמקה בנבכי התיק אלא במסמכים ספציפיים." (הדגשה שלי י.ש)
