חברים יקרים שלום רב, אנחנו שמחים להציג בפניכם את מהדורה זו של כתב העת שלנו המאגד תמצית של פסקי דין חדשים בתחום הבוררות. בכתב עת זה אנו נפרסם, מאמרים נבחרים פרי עטם של משפטנים ממוסד "יתרו", שראו אור בתקשורת הארצית או המקצועית ואשר עוסקים בתחום הבוררות ונוגעים לכל אחת ואחד מאיתנו. אנו נשמח לקבל מכם,קוראינו הנאמנים, מאמרים חדשים ולפרסמם, כמו גם חדשות ועדכונים בתחום.
בברכה ד"ר ישראל שמעוני, מייסד ויו"ר מוסד "יתרו"
מה במגזין
ביום 11.12.2011 הד"ר ישראל שמעוני ביטל את פסק הבורר בסכסוך שבין נפתלי נ` נוגה מושב עובדים להתיישבות בע"מ בעילה של חריגה מסמכות {סע` 24(3) לחוק הבוררות תשכ"ח-1968} לצפיה בפסק הדין לחץ כאן
פס"ד מתאריך 11.12.2011 האם עו"ד המשמש כבא כוח התובע בתביעה אחרת נגד מי מבעלי הדיןהאמורים להתדיין בפניו יכול לשמש כבורר?
העברת בורר מתפקידו ע"פ סע` 11 לחוק הבוררות
רע"א 8570/11 מנורה מבטחים חברה לביטוח נ` pacific attiude ltd
בבית המשפט העליון
פסק דינו זה זה של כב` הש` א` רובינשטיין, עוסק בסע` 11 לחוק הבוררות התשכ"ח 1968 (להלן: "החוק") - העברת בורר מתפקידו.
ייחודה של הפרשה שלפנינו טמון בעובדה כי אין המדובר בקשרים מן העבר של הבורר עם אחד הצדדים אלא בתביעה שהגיש הבורר בעודו מכהן בתפקידו כנגד בעל דין המתדיין לפניו – המבקשת.
ביהמ"ש קבע כי: ככלל,אין זה ראוי כי עו"ד ישמש כבורר בין צדדים אם הוא מייצג כנגד מי מבעלי הדין בתביעות אחרות. הוא הדין במקרים בהם טיפול מוצלח בתביעות בהן מעורב הבורר כעורך דין, כרוך בשיתוף פעולה עם מי מהצדדים המתדיינים בפניו או עם באי כוחם. נסיבות אלה טומנות בחובן חשש מובנה למשוא פנים אשר מוטב להימנע ממנו. הסייג לכלל זה: ככל שהבורר גילה את מלוא העובדות הצריכות לעניין לצדדים ואלה הסכימו כי הבורר ימשיך ויכהן בתפקידו, ובודאי כשטענת הפסלות מועלית בשלב לאחר שהבורר גילה דעתו (כבמקרה זה),לא תהיה הצדקה להעברת הבורר מתפקידו, שכן ככלות הכל מוסד הבוררות הוא מוסד הסכמי הנתון ברובו לחופש בהתנאה של הצדדים.
ביהמ"ש הדגיש כי,ישנה חשיבות רבה,אפילו קריטית, לבחינת נקודת הזמן בה מועלית טענה כנגד אופן התנהלותו של הבורר, שכן יש בכך כדי להאיר את תום הלב וכן את האינטרסים והמניעים שלו, אשר עלולים להתגלות כבלתי ענייניים, אשר מטרתם להחליף את הבורר במותב נוח יותר. בעניין זה כב` השופט ציטט מספרו של ד"ר שמעוניבעמ` 144:
"ההחלטה להעביר נושא משרה מעין שיפוטית מתפקידו, טומנת בחובה רכיבים של פגיעה בכבוד ובשם הטוב. ראוי איפוא להקפיד על כבודם ועל מעמדם הציבורי של בוררים החשופים להליך המשפטי. קיימת סכנה של עשיית שימוש בטענת משוא פנים, למטרה הזרה של עיכוב הבוררות או ביטול תוצאותיה. במיוחד חשובים הדברים הללו, לגבי בוררות המתנהלת בשלבים. בתום השלב הראשון כבר ברור מי הוא הצד `המפסיד`. כבר בשלב זה ישאף אותו צד, לבטל את הליך הבוררות בכל מחיר".
ובהמשך קבע כי,מקום בו בעל דין ידע על קשריו של הבורר אשר עלולים לבסס חשד סביר למשוא פנים וחרף זאת נתן הסכמתו למינויו של הבורר, לא יינתן לאותו בעל דין להסתמך על אותן עובדות לשם העברת הבורר מתפקידו,כלל זה מבוסס על דוקטרינת ההשתק.
פס"ד מתאריך 13.12.2011 ביטול פסק בורר בעילה של ניגוד עניינים המקים חשש ממשי למשוא פנים.
ביטול פסק בורר ע"פ עילה הקבועה בסע` 11 לחוק הבוררות
רע"א 7088/11 אלרוב נדל"ן מלונאות בע"מ נ` Hilton International Co
בבית המשפט העליון
אני מצרף את פסק דינו של כב` השופט א` רובינשטיין מבית המשפט העליון. בפרשה זו עלתה השאלה המשפטית "האם שותף של הבורר במשרדו רשאי במהלך הבוררות לפעול בשכר בשמו של צד שלישי לשם רישום שעבודים על נכסים וזכויות של אחד מהצדדים לבוררות לטובת אותו צד שלישי ללא דיווח לצדדים לבוררות, ומהי הנפקות המשפטית של אי דיווח זה?" בית המשפט קבע: 1. העילות להעברת בורר מתפקידו הקבועות בסעיף 11 לחוק הבוררות עשויות "להאיר את טיבן של עילות הבטלות הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות". משכך, אין מניעה במקרים המתאימים לעתור לביטול פסק בוררות, כאשר טענת הפסול העומדת ביסוד הבקשה היא של ניגוד עניינים ומשוא פנים ומבוססת על העילה הקבועה בסעיף 11. 2. באופן כללי, כדי לקשר בין כל שני אנשים אקראיים בעולם, אין נדרשים אלא מספר מתווכים ספורים, ויש להניח כי מספר זה יורד בהדרגה ככל שהעולם בו אנו חיים הופך יותר ויותר גלובלי, דברים אלה נכונים במיוחד במדינה קטנה כמו ישראל בה יתכנו היכרויות רבות בין אישיות ובין עסקיות, ועל אחת כמה וכמה כאשר מעורבים משרדי עורכי דין גדולים המונים מאות עורכי דין וחברות עסקיות גדולות בעלות היקף פעילות רחב. 3. אף אם הופרה חובת הגילוי, אין משמעות הדבר כי הבורר ייפסל אך בשל כך, לא כל שכן בדיעבד, מניה וביה. פסילתו של בורר וביטול פסק בוררות יעשו,ע"פ סעיף זה,במקרים נדירים,בהם מראית פני הצדק נפגעת בצורה מוחשית,או שחלה עמימות עובדתית באשר להתנהגות הבורר ביחס לאחד הצדדים, או שאין בחזקת מקצועיותו של הבורר לשמש ערובה למראית תקינות ההליך. 4.עוצמת הנסיבות כמו גם מועד גלוי הפסול הנטען משליכים על רמת הדקדוק הנדרשת בבדיקת קיומו של חשש ממשי למשוא פנים,בעניין זה בחר כב` השופט רובינשטיין להזכיר את ספרו של הד"ר ישראל שמעוני בעמ` 144.
