בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו - פסק דינה של כב` השופטת א` נחליאלי חיאט בוררות – סמכות עניינית– המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט
פסק דין זה דן בבקשה לביטול היתר המצאה אל מחוץ לתחום. הרקע לבקשה זו הינו באי-הסכמה באשר לתנית הבוררות, כפי שהיא מופיעה בהסכם שבין הצדדים. על-פי טענת התובעת בוצע תיקון להסכם שבין הצדדים לפיו: "ככל שיתגלעו מחלוקות בין הצדדים ימונה בורר מטעם לשכת המסחר של ישראל-דנמרק"; טענה אשר נדחתה לאחר שהתובעת לא עמדה בנטל להוכחת קיומו של התיקון- במסגרת דיון שנערך במעמד שני הצדדים בדנמרק (בפורום המוסד לבוררות בדנמרק); מוסד הבוררות קבע כי תניית הבוררות המקורית – לפיה סמכות השיפוט תהיה בדנמרק- תקפה וכי הוא המוסמך לדון בתיק. עם קבלת פסק ביניים זה,חדלה התובעת ליטול חלק בהליך הבוררות (שבינתיים הסתיים ונתקבל כנגדה פסק בורר)- בטענה כי היא כופרת בסמכותו של המוסד- והוציאה כנגד הנתבעת היתר המצאה אל מחוץ לתחום- שכנגדו הוגשה בקשה זו.
ההכרעה בסוגיית מעמד פסק הבוררות הוא מקדמי לדיון בבחינת תחולת תנאי תקנה 500 לתקסד"א (המצאה מחוץ לתחום השיפוט) ולשאלה האם להותיר את ההיתר להמצאה אל מחוץ לתחום על כנו.
ככל שבעל דין מתנגד לסמכות הבורר פתוחות בפניו שתי אפשרויות:
לפנות לבית המשפט במקום בו מתקיים הליך הבוררות
להתנגד לאכיפת פסק הבורר בפני בית המשפט בו הוגשה הבקשה לאישור פסק הבורר
משהתקיים דיון בשאלת סמכות המוסד לבוררות לנהל את הליך הבוררות, הרי שאך טבעי וסביר לפנות לבית המשפט במקום בו נטענה טענת חוסר הסמכות (במקרה זה-דנמרק),שבעתיים כשהתנהל הליך שלם ולא ל `שבור את הכלים` ולפנות לבית משפט בארץ אחרת(במקרה זה ישראל).
פסק בוררות חוץ יכובד מקום בו צד וותר בפועל על זכותו להשיג עליו ולא הביא כל טעם משפטי או נימוק ממשי מדוע יש להתעלם מפסק הדין; הדבר נכון לא רק בהתאם לדין אלא גם מטעמי כבוד להכרעות זרות.
בפסק דין זה,השופטת א.נחליאלי מצאה לנכון לצטט מספרו של ד"ר ישראל שמעוני- "אופק חדש בבוררות עם ערכאת ערעור",עמוד 391 - שם נכתב: "אין צורך להכביר במילים על המדיניות המשפטית המורה לנו לכבד פסקי בוררות, על אחת כמה וכמה פסקי בוררות חוץ שנועדו לפתור מחלוקות חובקות עולם בעידן הכלכלה הגלובלית. התקשרויות חוצות גבולות דורשות פורום נוח ונגיש לדיון במחלוקות המתגלעות בין צדדים ממדינות שונות. עמד על כך השופט בעז אוקון בציינו:``אינטרס הוודאות ואינטרס ההרמוניה מהווים גם הם חלק מתקנת ציבור `עולמית` התומכת בקיומם של פסקי בוררות `בינלאומיים`. תקנת ציבור זו נולדה מהתפתחות יחסי הכלכלה והמסחר בין אזרחי המדינות השונות, ומהצורך לכונן יחסים אלה על מכנה משותף רחב ככל שניתן"
(קנאור `המשטר הבינלאומי הפרטי וערעור הריבונות בעידן הגלובליזציה – החלת משפט ציבורי זר על חוזים לבר-לאומיים` עיוני משפט כז 2003, 489)".
