חידושים בפסיקה - חוק הבוררות, עלון מס" 37 מאי 2014

1. ככלל, נוכח אופיו ההסכמי של הליך הבוררות, הסכם הבוררות – המבטא את רצונם של החתומים עליו להביא את הסכסוך ביניהם להכרעה בדרך של בוררות – מחייב רק את הצדדים החתומים עליו.
2. הלכה היא כי במקום בו כוונת הצדדים, על פי פרשנות אומד דעתם, היא לברר באופן שלם ומלא את כלל המחלוקות ביניהם, אין מניעה אפריורית לשלב בהליך הבוררות גורמים החיוניים לבירור הסכסוך, ואשר בלעדיהם יהיה הליך חסר וחלקי, ואילו בנסיבות המתאימות מוסמך הבורר לצרפם אף אם אינם חתומים על הסכם הבוררות.
3. המקרים החריגים בהם יתאפשר צירופו של גורם להליך בוררות על אף שאינו חתום על הסכם הבוררות, כאשר במעגל הרחב והרחוק ביותר של מקרים אלו מצויים גורמים הקשורים קשר הדוק לאחד הצדדים החתום על הסכם הבוררות אך עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת מפריד ביניהם, כגון חברות המצויות בשליטתם המלאה של הצדדים.
4. ההצדקה לצירופם של גורמים כגון אלו להליך טמונה אף היא בהסכמת הצדדים להליך הבוררות ובחתירה להגשמת תכלית הסכם הבוררות, שכן צירופם להליך נועד למנוע מצד להליך הבוררות לחמוק מהשתתפות בהליך לו הסכים מבחינה מהותית תוך ניצול טענות פורמליסטיות.
5. צירופו להליך הבוררות של גורם שאינו חתום על הסכם הבוררות אינו דבר שבשגרה, אלא שמור הוא למקרים חריגים בלבד. עם זאת, אין מדובר בתנאי בלעדיו אין, ובפרט כאשר אותו גורם הינו חיוני להליך הבוררות וכאשר הסירוב לצרפו להליך צפוי להוביל לפיצול הדיון בסכסוך ולהכבדה על בירורו הענייני, באופן שיש בו כדי לסכל את הליך הבוררות.

פסק דינה של כב` השופטת שבח יהודית‏

1. סעיף 65 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984, המסדיר העברת סכסוך לבוררות על ידי בית המשפט לתביעות קטנות, קובע:
   
   (א) הוגשה תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, רשאי שופט בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין,
   לדון בתביעה כבורר או להעבירנה לבורר אחר שהסכים לדון בה בלי לקבל שכר מן הצדדים.
   (ב) הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח – 1968, למעט סעיפים 23 עד 29 ו – 31 עד 35, יחולו על
   בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לעניין, אולם –
   (1) כל מקום שנאמר בו `בית המשפט` ייקרא כאילו נאמר בו `שופט בית משפט לתביעות קטנות`.
   (2) דין פסק בורר לפי סעיף זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות.
   (ג) אין סעיף זה גורע מהסכם בוררות שבין הצדדים.

1. סעיף 65 לחוק בתי המשפט קובע הסדר מיוחד לדיון בתביעה שהוגשה לבית משפט לתביעות קטנות והועברה למסגרת בוררות, בשונה מתביעה שהוגשה לבית משפט שלום, או לבית משפט מחוזי, או לבית הדין לעבודה. שופט של בית משפט לתביעות קטנות רשאי לשמש בעצמו כבורר, בהינתן הסכמת הצדדים, והוא רשאי אף להעביר את הדיון בתביעה לבורר חיצוני ובלבד שהבורר המדובר הסכים לדון בתביעה בלי לקבל שכר מהצדדים.
2. דרישה זו עולה בקנה אחד עם מהותו של בית המשפט לתביעות קטנות, אליו מוגשות תביעות על ידי אזרחים בלתי מיוצגים, ובו נדרש דיון מהיר, ענייני וללא עלויות מיוחדות. הסכמת הבורר לנהל את הבוררות ללא שכר הינה אפוא תנאי מוקדם להעברת סכסוך למסגרת בוררות על ידי בית המשפט לתביעות קטנות.
3. סעיף 65 איננו פוגע בהסכם בוררות שנכרת על ידי בעלי הדין טרם הגשת התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, שאו אז הסכם זה נותר בתוקפו ומלאכתו של בית המשפט מתבטאת בעיכוב הדיון בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות").
4. הבדל נוסף, והמהותי שבהבדלים, בין דיון בבוררות בתביעה שהוגשה במקור לבית משפט לתביעות קטנות להבדיל מבתי המשפט האחרים, נעוץ בסופיות פסק הבורר וליכולת לתקוף אותו. בהתאם לאמור בסעיף 65 הנ"ל, ההוראות העוסקות בביטול פסק בוררות, כמו אלו הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות, על עשר עילות הביטול שבו, אינן חלות כלל על פסק בוררות מתביעות קטנות. אף לא ניתן להשיג על פסק הבורר, לאור הסייג שבסעיף 65 בהיגד "פרט לערעור".
5. לאור התוצאה הייחודית בדבר השוואת מעמדו של פסק הבוררות לפסק דין של בית המשפט ולאור אי היכולת להשיג עליו אם בדרך של ערעור ואם בדרך של בקשת ביטול, שומה על בית משפט לתביעות קטנות לוודא שבעלי הדין, שבדרך כלל אינם מיוצגים, הבינו את משמעות ההליך המוצע להם ואת תוצאתו וסופיותו.
6. דינו של פסק בוררות - שניתן על ידי בורר אליו הועבר הסכסוך על ידי בית המשפט לתביעות קטנות עת לא הוסברו לצדדים משמעות ההליך ותוצאתו הסופית, ועת הוכח שהבורר דרש וקיבל שכר עבור ניהול הבוררות- בטלות.