רעא 2982-14 יהושע משי זהב נ` דוד אור חי (פורסם בנבו, 26.06.2014) השופט י` דנציגר, בית המשפט העליון
ביהמ"ש העליון דחה בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות על הסף בקשת צד לבוררות לבטל פסק ביניים ופסק בוררות סופי ואישר אותם למרות שהבוררים העניקו לצדדים זכות ערעור. מתן זכות הערעור על ידי הבוררים חורגת מהסמכות שניתנה להם בהסכם הבוררות. בית המשפט העליון קבע שפסק בוררות שניתן במועד, גם אם קיימת אפשרות ערעור בהסכם הבוררות, הוא סופי. המשמעות היא שהליך הבוררות הסתיים ולא ניתן לבטל פסק ביניים או פסק סופי שהתקבל בהליך.
בתיקון 2 לחוק הבוררות נקבעו שני מסלולים דיוניים המעניקים תוקף להסכמת הצדדים בהסכם בוררות לקיים דיון בעל אופי ערעורי בפסק: הראשון, במסגרתו רשאים הצדדים להסכים כי פסק הבורר ניתן יהיה לערעור לפני בורר, בהתאם להסדרים שנקבעו בחוק (סעיף 21א), כשבמקרה כזה על הבורר לנמק את הפסק; השני, לפיו רשאים הצדדים להסכים כי ניתן יהיה להגיש בר"ע לביהמ"ש בטענה של טעות יסודית ביישום הדין שגרמה לעיוות דין (סעיף 29ב). תיקון זה היווה מפנה משמעותי באיזון שיצר החוק בין מידת החופש והגמישות שניתנו להליך, לבין מידת הפיקוח השיפוטי על מהלך הבוררות והפסק. "בית המשפט העליון מצטט מספרו של ד"ר ישראל שמעוני "אופק חדש בבוררות משמעותו של הליך הערעור לפני בורר לפי סעיף 21א לחוק הבוררות וחשיבותה של הסכמת הצדדים במסגרתו ראו: ישראל שמעוני דיני בוררות – אופק חדש בבוררות 630-623 (מהדורה שנייה מורחבת, 2014)