עיכוב הליכי בוררות, נכונות המבקש לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות
תאק (י-ם) 2249-10 תירוש מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיי נ` מקורות חב` מים בע"מ (פורסם בנבו, 02/12/2011) כב` השופט רם וינוגרד
בית משפט השלום דן בתביעת המשיבה (להלן: מקורות) בדרישה כי הנתבע ישלם לה סכום של 552,929 ₪ בגין צריכת מים מעבר לתנאי הרישיון שהוצאו לו בשנים 2002-2003. המושב עותר לעיכוב ההליכים בתובענה בטענה כי סעיף 17 להסכם שנכרת בין הצדדים ביום 4.11.1984 מחייב את הפניית הסכסוך לבוררות.
לעניין זה נקבע זה כבר כי על מבקש העיכוב להוכיח כי גם עובר להגשת התובענה היה מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות (ע"א 184/83 מדגרות הוד לבן נ` הודיה, פ"ד לט(2) 417, 420 (1985); ראו גם אורי שטרוזמן ספר הבוררות (תשס"א) 81-82). התעלמות ממכתבי התראה מונעת העלאת טענה מאוחרת בדבר הנכונות לפנות לבוררות, שהרי "אם מקבל הנתבע דרישות והתראות ואינו מגיב עליהן, למרות שקיים הסכם בוררות אליו יכול היה להפנות, הרי לא ישמעו לו אם יבקש לשלוף את הסכם הבוררות לראשונה מכיסו, כאשר הוגשה כבר התביעה, אותה הוא מבקש לעכב" (דברי כבוד השופט [כתוארו אז] שמגר בע"א 550/75 מורלי נ` בגון, פ"ד ל(2) 309, 325-326 (1976); והשוו סמדר אוטולנגי בוררות – דין ונוהל (מהדורה רביעית, תשס"ה, כרך א) 265-266 והאסמכתאות שם, בה"ש 50). ואולם, נקבע במקרים מסוימים כי התעלמות ממכתבי התראה ובהם דרישה לפנייה לבוררות לא תחשב בהכרח כאי נכונות לקיים בוררות (רע"א 363/01 נרקיס בניה בעמ"מ נ` ד.ש.י. אריאל לבנין והשקעות בע"מ, מיום 29.3.01; על החלטה זו התבססה האמירה בהקשר זה אליה מגיע המלומד ישראל שמעוני בספרו אופק חדש בבוררות – דיני בוררות עם ערכאת הערעור (התשס"ט) 216-217). קביעה זו יש לבחון לגופה. בעניין נרקיס נקבע לגבי ההחלטה שקיבל בית המשפט המחוזי בעניין מבקש עיכוב הביצוע, לפיה עלה בידי המבקש להוכיח שעשה את כל שעליו כדי להוכיח את נכונותו לקיום הבוררות על אף ההתעלמות מהמכתבים ועל יסוד תצהירו בלבד כי "יש, אפוא, מקום לומר, אם כי בדוחק, שבית המשפט המחוזי רשאי היה למוד מבקשת המשיבים על נכונותם לברר את הסכסוך בבוררות".
