החלטה רשם האגודות השיתופיות 29/06/10 5 ע` מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ` אהרון גמליאלי (פורסם בנבו, 29/06/2010) כב` הרשמת דנה ביאלר
לרשמת האגודות השיתופיות הוגשה בקשת המבקשת לפסילת בורר ולמינויו של בורר חליפי תחת הבורר אשר מונה על ידי רשם האגודות השיתופיות או מי מטעמו. הרקע לברים: ביום 21/7/2008 פנה המשיב לרשם באמצעות כתב תביעה המגלה סכסוך בין הצדדים, בגינו קבעה ביום 27/1/2009 מנהלת מחלקת בוררות, עוה"ד לאה רוזנטל, כי ימונה עוה"ד דורון דינאי כבורר בסכסוך זה (להלן – הבורר), אכן מונה הבורר ביום 4/2/2009. לאחר הליך נוסף בין הצדדים יצאה תחת ידה של מנהלת מחלקת הבוררות החלטה נוספת מיום 19/3/2009 המתווה את אופן דיון הבורר בסעדים המבוקשים על ידי התובע, הוא המשיב בהליך זה. ביום 27/5/2010 הוגשה למזכירות הרשם בקשה לפסילת הבורר ולמינוי בורר חלופי במקומו (להלן – הבקשה) של הבורר,
כמוגדר לעיל. בקשה זו היא נשוא החלטה זו. בפתח דבריה, מציינת כב` הרשמת כי מקובלת עליה הגישה העקרונית לפיה יש ללמוד מדיני פסלות שופטים לעניין פסלות בורר. חיזוק לגישתה זו מצאה בספרו של המלומד עו"ד ישראל שמעוני [להלן: שמעוני], אשר יצא בעת האחרונה: "השיקולים העומדים בבסיס החלטה להעברת בורר מתפקידו, אינם שונים מהשיקולים לפסלות שופט. בדומה לשופט, על הבורר להיות נקי כפיים ולפעול ללא משוא פנים" [אופק חדש בבוררות – דני בוררות עם ערכאת ערעור, עמ` 112]
מהם אם כן טיעוני המבקשת לפסילת הבורר? ראשית היא טוענת לניגוד עניינים ולמשוא פנים. לעניין זה, מביאה כב` הרשמת מדבריו של שמעוני בספרו (עמ` 113): "המבחן, שאותו קבעה הפסיקה למשוא פנים ולניגוד עניינים, הינו מבחן אובייקטיבי שעל פיו יש להוכיח חשש ממשי למשוא פנים ברמה האובייקטיבית, ואין די בתחושה סובייקטיבית של אחד הצדדים" [שמעוני בספרו, עמ` 113]. דומה, קובעת כב` הרשמת, כי מהבקשה עולות תחושות קשות של המבקשת, אם כי דומה שטענות אלה אינן אובייקטיביות כי אם סובייקטיביות. לא הובאה בפני, מציינת כב` הרשמת כל תשתית עובדתית אובייקטיבית להערות הבורר כלפי הצדדים או לחוסר איזון בעמדותיו, ואף החלטותיו אשר הובאו כנספחים לבקשה מנומקות היטב ולעניין. פעמים, נדמה לצד כי בורר נוטה לצידו של האחר כאשר ניתנות החלטות מגבילות, מלוות בדרישות שונות וכיוצא באלו. החלטות אלה עלולות להתפרש כפוגעות בצד לבוררות. עם זאת: "אם מהחלטת הבורר עולה בבירור כי הבורר נתן את החלטתו האמורה כדי לייעל את הדיון, תוך כדי שמירה האיזון הראוי, הרי שאין מדובר בעוינות או בפגיעה" [שמעוני בספרו, עמ` 123].
