בין המערערים למשיבה, אשר היו שותפים עסקיים, התגלע סכסוך והוחלט על ידם לבררו בהליך בוררות בפני כב` השופט בדימוס א` סטרשנוב (להלן: הבורר). ביום 29.2.2012 ניתן על ידי הבורר פסק בוררות חלקי, אולם המערערים מיאנו להשלים עימו ועתרו בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו להעברת הבורר מתפקידו ולביטול הפסק החלקי.
בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, שניתן ע"י כב` השופטת יהודית שבח, ביום (הפ"ב (ת"א) 4006-04-12 אליק טל נ` קאמאו שיווק נעליים בע"מ, מיום 21.06.2012), שדן בעניין, דחה אמנם בית המשפט המחוזי את הבקשה להעברת הבורר מתפקידו, אך ביטל מספר סעיפים בפסק הבורר.
בעקבות אותם הליכים הודיע הבורר כי בנסיבות שנוצרו ומשספק האם יוכל לנהל את הבוררות באובייקטיביות, הוא מבקש לסיים תפקידו וכי הצדדים ימנו בורר אחר תחתיו. בשל כך נדרש בית המשפט המחוזי לדון גם בשאלה האם בית המשפט יכול להורות לבורר שהתפטר מתפקידו להמשיך בתפקידו כבורר?
ביהמ"ש המחוזי גרס כי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק הבוררות) אינו נותן מענה ישיר לשאלה זו. האפשרות להתפטרותו של הבורר מוזכרת באופן עקיף בלבד, בהקשר למינוי בורר חליף (סעיף 12(א) לחוק הבוררות), אך אין התייחסות לשאלה: האם הבורר רשאי להתפטר מתפקידו, ובאילו נסיבות הוא רשאי לעשות כן? לפתרון המחלוקת בסוגיה זו, מביא אם כן כב` השופט יונה אטדגי בבית המשפט המחוזי שתי דעות מנוגדות של מלומדים וקובע כך: "פרופ` אוטולנגי סברה בספרה כי "בורר אינו חייב להמשיך בניהול הבוררות, אם אינו רואה את האפשרות להמשיך לעשות כן, ואין אפשרות לכפות עליו המשך הבוררות" (אוטולנגי, עמ` 494). לדעתה (שם), די לשם כך בהודעת הבורר לצדדים. דעה הפוכה הובעה בספרו של עו"ד ישראל שמעוני, אופק חדש בבוררות – דיני בוררות עם ערכאת ערעור.... לדעתו [של שמעוני] (עמ` 129), בורר אינו חופשי להתפטר מתפקידו כרצונו, ובית המשפט רשאי להורות לו לחזור לכס הבוררות." במקרה דנן, בפסק הדין של בית המשפט המחוזי מיום 3.12.2012 קבע כב` השופט אטדגי, בהסתמכו על דעתו של שמעוני כי על הבורר לשוב לכס הבוררות.
על פסק-הדין האמור ערער אחד הצדדים לביהמ"ש העליון, אשר גם הוא נדרש כעת להתמודד אם השאלה האם ובאילו תנאים יורה בית המשפט לבורר שהודיע כי הוא מתפטר מתפקידו כבורר כי עליו להמשיך בתפקידו. דהיינו, האם רשאי בורר בשלב זה של הליך הבוררות להגיש את התפטרותו? בעוד הבורר סבר כי אכן כך, סברו הצדדים להליך כי הדבר אינו סביר נוכח היקף המעורבות של הבורר בהליך, משכו של ההליך ומתן הפסק החלקי למרות ערעורם עליו.
בשל כך שלא חולק בית המשפט על צדקתם של המערערים – נקבע בהחלטה - לפיה סוגיית התפטרותו של בורר אינה מוסדרת מפורשות בחוק הבוררות (ראו: סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל 229 (1991); עו"ד ד"ר ישראל שמעוני אופק חדש בבוררות 127-128 (2009), ומשום שדומה כי קשה לחלוק על כך שבמרכז פסק-הדין עומדים "ענייני בוררות הכפופים להסדר המשפטי המהותי של חוק הבוררות" ועל עוצמת הזיקה העניינית בין פסק-הדין ובין הליך הבוררות וחוק הבוררות, החליטה כבוד הרשמת לאשר מתן רשות ערעור למשיבים והעניין אמור להידון בבית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים בעתיד.
