בבית המשפט העליון נדונה בקשת רשות הערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, שאישר פסק בוררות שניתן ע"י ביה"ד הרבני במחלוקת ביחס לבעלות בנכס מקרקעין שהוגשה בקשה לביטולו.
באשר לטענותיהם של המבקשים בדבר סמכות הבוררים והפגמים השונים שנפלו, כך לטענתם, בהליך הבוררות, קובע בית המשפט העליון כי אין להתעלם מהעובדה שאלה הועלו רק לאחר שפסק הבוררות ניתן, אף שלא הייתה כל מניעה להעלותן עוד במהלכה של הבוררות. לכן ככלל, קשה להלום התנהלות צדדים הממתינים לראות את תוצאת פסק הבוררות, ורק לאחר מכן בוחרים להשיג על תוקפו בטענות שניתן היה להעלותן בעבר. חיזוק לעמדה זו מצא בית המשפט העליון בפסק הדין רע"א 9969/09 ברוך פלד אחזקות בע"מ נ` יעקב קנדי אחזקות בע"מ, סעיף 14]פורסם בנבו] וכן בספרו של עו"ד ד"ר ישראל שמעוני אופק חדש בבוררות 114 (2009) . קביעות אלה והן קביעתו של בית המשפט המחוזי ביחס לעיתוי להעלאתן של הטענות מקובלת על בית המשפט העליון ועל כן בקשת רשות הערעור נדחית.
