חריגה במועד מתן הפסק מהתקופה שנקבעה בשטר הבוררות, מידת התערבותו של בית המשפט במסגרת בקשות לביטול פסק בורר
הפב (חי`) 9967-04-09 ערן יונגר, נ` רובן קוק (פורסם בנבו, 18/01/2010 כב` השופט ש` וסרקרוג
בבית המשפט המחוזי נדונה בקשה לאישור פסק בוררות, לפי סעיף 23 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות). פסק הבוררות ניתן על ידי הבוררת עורכת דין אביגיל בהט (להלן: הבוררת) ביום 22/12/08, בקשר לחילוקי דעות שנתגלעו בין המזמינים לקבלן רובן קוק (להלן: קוק או הקבלן) בנוגע לעבודות בנייה בבית קפה במרכז המסחרי כרמיאל (כרמיאל סנטר) (להלן: עבודת הבנייה). בפסק הבוררות חויב הקבלן, לאחר קיזוז חוב המזמינים, לשלם למזמינים סכום של 151,895 ש"ח, נכון ליום 10/3/04 (להלן: פסק הבוררות).
מר קוק באמצעות בא-כוחו טען נגד אורך תקופת הבוררות, אשר החלה עם חתימה על שטר הבוררות (7/2/05) ועד למתן פסק הבוררות (22/12/08) וכן לעלות הליך הבוררות כעילה לביטולו של הפסק, וזאת במיוחד כאשר בשטר הבוררות נתחם המועד למתן פסק הבוררות לתקופה של שלושה חודשים בלבד, מאז גמר סיכומי הצדדים, ואילו בפועל ניתן פסק הדין זמן רב לאחר שהצדדים הגישו סיכומיהם. שתי טענות עיקריות מעלה מר קוק בבקשה לביטול הפסק: מועד מתן הפסק כחורג מהתקופה שנקבעה בשטר הבוררות, וכי חריגה זו נעשתה, מבלי שהבוררת ניצלה אפשרות להאריך את התקופה בשלושה חודשים נוספים, ואף ממנה חרגה. בנושא זה, קובע כב` השופט, יש לקבל את עמדת המזמינים. במקום שצד לבוררות אינו מסכים להאריך את הזמן שהוקצב להליך הבוררות, עליו להעלות טענתו בפני הבורר, עובר למועד החריגה. משלא נקט בהליך מתאים, והמתין עד לאחר מתן הפסק, אין עוד לקבל הטענה, במיוחד כאשר ניתן לפרש התנהלותו כהסכמה להתארכות ההליך (ישראל שמעוני אופק חדש בבוררות 300 (2009) (להלן: שמעוני/בוררות)).
טענה נוספת נוגעת לגובה הפיצויים שפסקה הבוררת מעבר לפיצוי בגין ליקויי הבנייה, ולפער המצומצם בין חיובי המזמינים לביצוע העבודה לבין היקף הפיצוי שהוטל על הקבלן. אכן, על פני הדברים עולה תמיהה מסוימת כיצד בעבודת בנייה המגיעה על פי המוסכם לסכום של כ-600,000 ש"ח, מגיע פיצוי בהיקף סכומים של למעלה מ- 400,000 ש"ח. ואולם אין להתעלם משטר הבוררות. בסעיף 3 שבו הוסכם כי "הבוררות לא תהא כפופה להוראות הדין המהותי וכן הוסכם כי הבוררת תהא מוסמכת לדון גם על דרך הפשרה ועל סמך ידיעות אישיות. ועוד, משלא הסכימו הצדדים להליך המאפשר ערעור, אין הם יכולים לעשות כן, בדרך עקיפה. העקרונות שהותוו בפסקי דין הנוגעים למידת התערבותו של בית המשפט במסגרת בקשות לביטול פסק בורר, ברורים (רע"א 663/06 חב` מסגריית הדודים 1999 בע"מ נ` חברת החשמל מחוז ירושלים בע"מ. נבו, 6/1/10; רע"א 1465/07 בני וצביקה בע"מ נ` אשתאול מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ. נבו, 17/12/09. לשינויים בחוק הבוררות באשר לאפשרות לערער על פסק בוררות והסכמת הצדדים הנדרשת לצורך כך ראו אצל שמעוני/בוררות בעמ` 333 ואילך).
