סכסוך של שחקן כדורגל עם סוכנו: בוררות-חובה במוסדות ההתאחדות
בפרשת רע"א 2186/12 עמר נ` מליקסון (פורסם ב"נבו", 20.5.2013), נדון סכסוך של שחקן כדורגל (המשיב – מליקסון) עם סוכנו (המבקש – עמר) שהועבר למוסד הבוררות של ההתאחדות לכדורגל. הסכסוך נסב סביב תמורה בגין העברת המשיב מקבוצה לקבוצה על פי זכויותיו בכרטיס שחקן.
בשנת 2008 חתם המשיב על חוזה למשך חמש שנים שלפיו ישחק בקבוצת "הפועל" באר שבע. במהלך עונת המשחקים 2010–2011 עבר המשיב לשחק בקבוצת כדורגל בפולין. בעקבות מעברו לקבוצה זו, פנה אליו המבקש בדרישה לקבלת חלק מן התמורה ששילמה החברה הפולנית לקבוצת "הפועל" באר שבע לשם העברתו. המבקש פתח נגד המשיב תיק הוצאה לפועל למימוש שטר חוב, ואילו המשיב הגיש למוסד לבוררות של התאחדות הכדורגל תביעה נגד המבקש להשבת הכספים שקיבל המבקש. המבקש פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לסעד הצהרתי, שלפיו ייקבע כי המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל בישראל אינו מוסמך לבירור המחלוקות הכספיות בינו לבין המשיב.
בית המשפט קבע כי המבקש נחשב כ"ממלא תפקיד", כמשמעו בתקנון המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל. גם על פי סעיף 14 לתקנון סוכני שחקנים של ההתאחדות לכדורגל, מחלוקת בין שחקן לסוכן תידון במוסד לבוררות. הלכה בפועל, פעל המבקש כסוכן שחקנים: הוא קיבל על עצמו את ההתחייבויות הסטנדרטיות שסוכן שחקנים מקבל על עצמו ואף קיבל את התמורה המתאימה בעבור זאת. עוד ציין בית המשפט כי הוראות חוק הספורט הדנות בבוררות חובה, מטרתן להביא לפתרון יעיל ומהיר ביישוב סכסוכים בהתחשב במאפייניו הייחודיים של עולם הספורט. למוסדות השיפוט הפנימיים יש מומחיות וידע הנדרשים בתחום הספורט, ולכן יש לתת פרשנות מרחיבה לסמכותם של מוסדות אלה על פי הסמכות הקבועה בחוק הספורט.
נפסק כי על המקרה חלה בוררות-חובה שתתקיים במוסדות ההתאחדות, בשל היות המבקש "ממלא תפקיד" בהיותו יו"ר הנהלת הקבוצה. כן כפוף המבקש לסמכותו של המוסד לבוררות גם עקב היותו סוכנו של השחקן בפועל.
