בהיעדר צד, עשויות להיות השלכות מבחינת קיומו של הליך שומה וקביעת פיצויים המתנהל בפני שמאי מכריע.

מקום הדיון

"הדיון ייערך במשרדי השמאי המכריע או במקום אחר המאפשר קיום דיון הולם, ואולם לא יתקיים דיון במשרדו של אחד הצדדים לדיון, אלא אם כן הסכימו לכך שאר הצדדים" (תקנה 7 לתקנות סדרי הדין).

השמאי המכריע יקיים דיון אלא אם סבר כי הדיון איננו נחוץ לשם בירור המחלוקת. רצוי שהישיבות תתקיימנה במקום נייטרלי, ככל האפשר. עדיף ‏שלא לקיים דיון בביתו של אחד הצדדים או במקום עסקו, אלא אם כן ניתנה לכך הסכמת הצדדים. ‏ ניתן לקיים את הדיון במשרדו של השמאי המכריע או במקום שנשכר ‏לשם כך. ‏

ביקור בנכס

"השמאי המכריע רשאי לבקר בנכס בלא נוכחות הצדדים, ואולם אם ראה כי בעת ביקורו הצפוי ‏בנכס, עתיד להיות נוכח אחד הצדדים בלבד, יודיע לשאר הצדדים על תאריך הביקור הצפוי" (תקנה 8 לתקנות סדרי הדין).

שמאי מכריע רשאי לשלוח לביקור בנכס עובדים מקצועיים ממשרדו או מטעמו. לשמאי מכריע סמכות גם למנות מומחה מטעמו. לעניין זה הביעה ועדת הערר (ערר (מרכז) 8103/12 ג`י ישראל מרכזים מסחריים נ` הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשל"צ (פורסם ב"נבו" 5.8.2013)), דעתה, כי "טוב יעשו השמאים המכריעים אם יערכו בעצמם ביקור בנכס נשוא השומה המכרעת ובפרט נוכח המעמד הייחודי, שהוקנה להם על פי תיקון 84 לחוק ולשומה המכרעת הנערכת על ידם. גם התקינה השמאית וגם הפסיקה זה מכבר התייחסו לביקור השמאי בנכס, כאל עניין מהותי בעריכת שומת מקרקעין, על אחת כמה וכמה שכך משמדובר בשומות מכריעות."

דיון בהיעדר צד

"הוזמנו הצדדים לדיון ואחד מהם לא התייצב לדיון, רשאי השמאי המכריע לקיים את הדיון גם ‏בהעדרו, ובלבד שחלפו 30 דקות מהמועד שבו אמור היה להתחיל הדיון" (תקנה 9 לתקנות סדרי הדין).

סוגיה זו נדונה בעניין הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים‎ ‎נ` דנקנר השקעות בע"מ ופריצקר ושות`‏ (ע"א (מחוזי י-ם) 4071/98‏‎ ‎הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים‎ ‎נ` דנקנר השקעות בע"מ ‏ופריצקר ושות`, תק-מח 2000(1) 8457‏ (2000)), שם נפסק כי בתוקף הסמכות להכריע ולקבוע את שיעור ההיטל ‏שאותו על האזרח לשלם לרשות, פועל ‏השמאי המכריע כמעין רשות שיפוטית, בקירבה רעיונית לפעולותיו ‏של שמאי , ועל ההליך חולשים ‏כללי הצדק הטבעי.

"בנסיבות אלו, מצא המחוקק להורות בסעיף ‏‎14‎‏(ג) ‏לתוספת, כי ניתן לערער על ‏קביעתו, לא רק במקרה של טעות משפטית, אלא גם כאשר לא ניתנה לצדדים ‏הזדמנות נאותה לטעון את ‏טענותיהם או להביא ראיות בפניו" (ההדגשה שלי – י` ש`). ‏

בתיקון מס` 84 תוקן גם סעיף 14(ג) לתוספת, ונוסחו כפי שהיה אינו קיים עוד. עם זאת, על השמאי המכריע להפעיל שיקול דעת ענייני בטרם ינהל את הדיון בהיעדרו של אחד הצדדים, שכן הוא מסתכן בכך שמא צעדו זה יכריע את הסכסוך בלא שניתנה לאותו צד הזדמנות לטעון טענותיו. אי שמיעת טענותיו של צד להליך במלואן טומנת בחובה סכנה של תוצאה בלתי צודקת ושל עיוות דין ‏חמור.‏ על מהותו של עניין זה עמדה כבר בעבר השופטת ד` ביניש בפסק דינה בפרשת פלונית (בג"ץ 982/04 פלונית נ` בית הדין הרבני הגדול, פ"ד נח(6) 613, בפסקה 7 (2004)), שם נקבע‏:

"הלכה פסוקה משכבר הימים היא כי פגיעה מהותית בכללי הצדק הטבעי באופן שעלול ‏לגרום לעיוות דין – כגון במקרה שבו נשללה מאדם האפשרות להשמיע את טענותיו ולהביא ‏את ראיותיו בעניין הנוגע לו – היא בבחינת חריגה מסמכות המובילה לבטלות ההחלטה".

לדעתנו היום, לאחר תיקון מס` 84, גודרו סמכויותיו של השמאי המכריע והן ‏סובבות סביב ההכרעה לעניין גובה החיוב – בניגוד לעצם החיוב – גם לנוכח העובדה כי ‏המחוקק התיר לוועדת הערר לדון בערעור על הכרעת שמאי ‏מכריע, כערכאה ‏ראשונה, ‏הרשאית אף לזמנו לעדות בעניין שומתו, ניתן לומר כי המחוקק ראה לנכון להעדיף את יעילותו של ההליך לפני השמאי המכריע על פני עקרונות משפטיים. עקרונות אלה יישמרו – אם לא בהליך הנוכחי – בגדר ההליכים לפני הגופים אשר אליהם מוגשת ההשגה על החלטותיו של השמאי המכריע.

*ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד, מחבר הספר `גופים מעין-שפוטיים - שמאי מכריע, ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה`. ספר זה הוא הספר השלישי פרי עטו של ד"ר שמעוני, העוסק בפתרון סכסוכים ומחלוקות בין בעלי דין. הספר מתווה את ניהול הליך הערר על היטלי השבחה ותביעות פיצויים במקרקעין אצל שמאי מכריע לאחר תיקון 84 לחוק התכנון והבניה וועדת ערר ואת הביקורת השיפוטית על גורמים אלה.

ד"ר ישראל שמעוני, עוסק בתחום הבוררות, פתרון סכסוכים ומחלוקות בין בעלי דין בתחומים שונים מזה שנים ארוכות והינו מחבר הספר `אופק חדש בבוררות` (מהדורה ראשונה ושנייה), יוזם ומנסח תיקון מס` 2 לחוק הבוררות והצעת החוק "בוררות חובה". שימש סגן נשיא לשכת עורכי הדין בישראל בשנים 2003-2007, מייסד ומשמש כיו"ר המוסד לבוררות `יתרו`.