על פי הסיפא לסעיף 5(א): "הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך".
לצורך פרשנות הסעיף פונה השופטת לדברי בית המשפט בתאח (טב`) 31701-04-14 הדר חזן נ` קיבוץ מרחביה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (17.06.2014), לפיהם: "תנאי זה קבוע אמנם בחוק, אך הוא בעל קירבה מושגית לשני עקרונות אחרים במשפט הישראלי: עיקרון העל של תום הלב והענף המסתעף ממנו - עיקרון המניעות וההשתק. מי שעותר לעיכוב ההליכים ואינו מוכן בעצמו לקיים את הבוררות נוהג בחוסר תום לב ואדם כזה גם מנוע ומושתק מלעתור לעיכוב ההליכים.
ציטטה השופטת מספרו של עו"ד ד"ר ישראל שמעוני, אופק חדש בבוררות - דיני בוררות עם ערכאת ערעור, להלן - שמעוני, עמ` 225, והפסיקה הנזכרת שם). המסקנה הנובעת מכך היא, שהבחינה האם מבקש עיכוב ההליכים היה מוכן לקיים את הבוררות איננה טכנית אלא מהותית, והיא נועדה לבחון את תום ליבו ואת כוונותיו האמיתיות של המבקש, לאור מכלול נסיבות המקרה הנתון."
