התפטרותו של בורר על פי בקשת הבורר תב 1324-188-11 עו"ד אביגיל בהט נ` חנה קרבסקי (פורסם בנבו, 22.07.2014)
רשמת האגודות השיתופיות אי תשלום שכר טרחת בורר אשר גררה התפטרות הבוררת בשל אבדן שעות עבודה על בקשות לתשלום שכר טרחתה. הצדדים לא ביקשו באופן יזום את העברתה מתפקידה סמכות רשם האגודות לקבל התפטרות בורר, להחליף בורר שמבקש להתפטר, המסגרת הנורמטיבית לניהול הליך בוררות של רשם האגודות היא חוק הבוררות.
"רשם האגודות השיתופיות נעתר לבקשת בוררת והורה על החלפתה. עם זאת נפסק, כי התפטרות בורר איננה גוררת פקיעה אוטומטית של המנדט שנמסר לו כבורר. אגודות שיתופיות – בוררות – החלפת בורר. הבוררת הגישה בקשה במסגרתה נתבקש רשם האגודות השיתופיות לשחררה מתפקידה ויחליפה בבורר אחר. רשם האגודות השיתופיות נדרש, בין השאר, לשאלה: האם בקשת כב` הבוררת מהווה התפטרות אשר אינה משאירה בידי הרשם שיקול דעת? רשם האגודות השיתופיות קיבל את הבקשה ופסק כלהלן: במיעוט המקרים אשר המקרה דנן נמנה עליהם, יש לפרש את סמכות הרשם למנות בורר באופן מרחיב, הכוללת אף דיון באשר להחלפתו של בורר שמונה על ידו.
דעתה של אוטולנגי בספרה בעמ` 494-495 "בורר אינו חייב להמשיך בניהול הבוררות, אם אינו רואה את האפשרות להמשיך לעשות כן, ואין אפשרות לכפות עליו להמשיך בבוררות. יש להדגיש, שבניגוד לשופט שמחליט להתפטר, ועדיין יכול נשיא ביהמ"ש העליון לכפות עליו לשבת לדין, ביהמ"ש אינו יכול להתערב בהחלטת בורר להתפטר ולכפות עליו להמשיך בתפקיד. עם זאת, כבר מצאתנו את הערת ביהמ"ש לגבי התפטרות בורר כי – "גם התפטרות זו צריכה להעשות תוך מניעת עינוי דין, דהיינו – תוך ניצול הידע והטענות שעמדו כבר לרשותו כדי להגיע ל`תחנה` סבירה"
דעה דומה הובעה ברע"א 7524/99 פלוני נ` פלונים ([פורסם בנבו]), 31.10.1999; בע"א 1326/09 אברהם שטרן ואח` נ` יעקב ואלעזר אברהמי ([פורסם בנבו]), 8.6.2009 ראו פסק דינו של כב` השופט זפט
בדעה מנוגדת לזו מחזיק המלומד ד"ר ישראל שמעוני, כפי שבאה לידי ביטוי בספרו אופק חדש בבוררות – דיני בוררות עם ערכאת ערעור (מהדורה ראשונה, 2009) בעמ` 129 (להלן – "שמעוני מהדורה ראשונה"). לטעמו, בורר אינו חופשי להתפטר מתפקידו כרצונו, ובית המשפט רשאי להורות לו לחזור לכס הבוררות.
בפסיקה בית המשפט הגיע למסקנה דומה לזאת של ד"ר שמעוני "הפעלת שיקול הדעת של בית המשפט מקום בו ביקש בורר להתפטר מתפקידו בא לידי ביטוי גם בהפ"ב 45529-07-12 קאמאו שיווק נעלים בע"מ נ` אלי` ואח` ([פורסם בנבו]), 3.12.2012; רע"א 5067/09 מלכיאל שרבט נ` בכור שרבט ([פורסם בנבו]), 3.1.2011; הפב (ת"א) 24377-02-10 יורם לבנה נ` מרדכי עמק ([פורסם בנבו]), 10.3.2010; תפ (ת"א) 317/05 י. רוטשטיין מערכות מידע 1986 בע"מ נ` רוטשטיין מערכות מידע בע"מ ([פורסם בנבו]), 14.7.2005.
וכך כתב ד"ר ישראל שמעוני בספרו דני בוררות אופק חדש בבוררות מהדורה שנייה מורחבת בעמ` 451-453 (להלן – "שמעוני מהדורה שניה") [ההדגשות שלי ד.ב, כבוד הרשמת]: החלטת שופט לפסול עצמו מלשבת בדין נתונה לביקורת שיפוטית של בית המשפט העליון (סעיף 77א(ג) לחוק בתי משפט [נוסח משולב]). בית המשפט בוחן קיומה של אפשרות ממשית למשוא פנים על פי שיקולים אובייקטיביים ותוך איזון בין תחושתו של השופט שפסל עצמו לבין החובה לשבת בדין ומראית פני הצדק. הכל – בהתייחס לאינטרס הציבורי ולשלב שבו מצוי ההליך. ההלכה, שקבעה זהות כללי האמון החלים על שופטים ועל בוררים, מחייבת את המסקנה כי אף הגבולות להתחשבות בעמדת הבורר המתפטר מתפקידו, זהים לאלה החלים על שופטים. הביקורת השיפוטית שהתגבשה מהלך השנים על שיקולי הפסילה של השופט תופעל אף על שיקולי הפסילה של הבורר.
מסקנת כבוד הרשמת: מסקנתי היא, אפוא, כי אף אם נראה בבקשת כב` הבוררת בפניי התפטרות, הרי שאין בכך כדי להפקיע מידי הרשם את שיקול הדעת באשר לקבלת התפטרות זו, כפי שטוענים התובעים. במקרה דנן יכול הרשם לאשר או לא לאשר את הבקשה, תוך שהדבר בסמכותו ובלבד שמפעיל סמכות זו בסבירות ובמידתיות. משכך, סבורה אנוכי כי יש לדחות את טענת התובעים לפיה התפטרות בורר גוררת פקיעה אוטומטית של המנדט שנמסר לו כבורר.
סמכות הרשם להכריע בבקשה חרף כפיפות הליך הבוררות לחוק הבוררות
