בית המשפט המחוזי בתל אביב - כב` השופט אבי זמיר התמודדות בית המשפט עם תיקון מס` 2 לחוק הבוררות, דהיינו סוגיות שעניינן ההליך הערעורי.
פסק דין זה הינו חדשני בתחום הבוררות מחוץ לכותלי ביהמ"ש על פי התיקון החדש (תיקון מס` 2) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968. פסק דין זה נוגע בשתי סוגיות שהן חדשניות בבחינת התמודדות בית המשפט עם תיקון מס` 2 לחוק הבוררות, דהיינו סוגיות שעניינן ההליך הערעורי. הסוגיה הראשונה הינה סופיות הדיון וכפועל יוצא האפשרות לאישורו של פסק הדין ע"י ביהמ"ש (סע` 29 לחוק). הסוגיה השנייה הינה מתן סעד זמני בין פסק הבורר לבין ההליך הערעורי.
בפסק דין זה השופט ציטט מספרו של ד"ר ישראל שמעוני, עמ` 262, ושם נאמר:
"אם לא הוגשה דרישה לערעור, יהא פסק הבוררות סופי ויחייב את בעלי הדין ואת חליפיהם כמעשה בית-דין. בכך יושגו ודאות וסופיות של הליך הבוררות שכן זכות הערעור אינה עומדת לבעל הדין לעולמי עד. עליו לנצלה אם רצונו בכך תוך פרק זמן קצוב, ונדרשת מצדו פעולה אקטיבית על מנת להפעילו. הערעור על פסק הבוררות יוגש לא יאוחר מ- 30 יום ממועד מסירת הפסק לבעלי הדין או מיום שהתמנה הבורר בערעור, לפי המועד המאוחר מביניהם".
ובהמשך לדבריו ציטט ,מעמ` 271 לספר:
"..הפסק מאושר מהרגע בו חלפו המועדים הבאים: חלף המועד להגיש בקשה לביטול הפסק לפי סעיף 24. חלף המועד להגשת ערעור הפסק בפני בורר לפי סעיף 21א. חלף המועד להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות לפי סעיף 29ב. עם זאת, יש צורך באישור הפסק כאשר צד מעוניין שיהא בר אכיפה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל..."
