חברים יקרים שלום רב, אנחנו שמחים להציג בפניכם את מהדורה זו של כתב העת שלנו המאגד תמצית של פסקי דין חדשים בתחום הבוררות. בכתב עת זה אנו נפרסם, מאמרים נבחרים פרי עטם של משפטנים ממוסד "יתרו", שראו אור בתקשורת הארצית או המקצועית ואשר עוסקים בתחום הבוררות ונוגעים לכל אחת ואחד מאיתנו. אנו נשמח לקבל מכם,קוראינו הנאמנים, מאמרים חדשים ולפרסמם, כמו גם חדשות ועדכונים בתחום.
בברכה ד"ר ישראל שמעוני, מייסד ויו"ר מוסד "יתרו"
מה במגזין
ביום שלישי, 10 ינואר 2012 וביום שלישי, 24 ינואר 2012 תתכנס ועדת החוקה, חוק ומשפט לדון בהצעת חוק "בוררות חובה"(פרטית וממשלתית)
ביום 11.12.2011 הד"ר ישראל שמעוני ביטל את פסק הבורר בסכסוך שבין נפתלי נ` נוגה מושב עובדים להתיישבות בע"מ בעילה של חריגה מסמכות {סע` 24(3) לחוק הבוררות תשכ"ח-1968} לצפיה בפסק הדין לחץ כאן
חידושי פסיקה
יערי נ` מנוסביץ בבית המשפט המחוזי חיפה
הפ"ב 42384-07-11
אני מצרף את פסק דינו של כב` השופט אבי זמיר מבית המשפט המחוזי בתל אביב,בעניין אליהוד יערי נ` אבנר מנוסביץ. פסק דין זה הינו חדשני בתחום הבוררות מחוץ לכותלי ביהמ"ש על פי התיקון החדש (תיקון מס` 2) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968. פסק דין זה נוגע בשתי סוגיות שהן חדשניות בבחינת התמודדות בית המשפט עם תיקון מס` 2 לחוק הבוררות, דהיינו סוגיות שעניינן ההליך הערעורי. הסוגיה הראשונה הינה סופיות הדיון וכפועל יוצא האפשרות לאישורו של פסק הדין ע"י ביהמ"ש (סע` 29 לחוק). הסוגיה השנייה הינה מתן סעד זמני בין פסק הבורר לבין ההליך הערעורי.
בפסק דין זה השופט ציטט מספרו של ד"ר ישראל שמעוני, עמ` 262, ושם נאמר:
"אם לא הוגשה דרישה לערעור, יהא פסק הבוררות סופי ויחייב את בעלי הדין ואת חליפיהם כמעשה בית-דין. בכך יושגו ודאות וסופיות של הליך הבוררות שכן זכות הערעור אינה עומדת לבעל הדין לעולמי עד. עליו לנצלה אם רצונו בכך תוך פרק זמן קצוב, ונדרשת מצדו פעולה אקטיבית על מנת להפעילו. הערעור על פסק הבוררות יוגש לא יאוחר מ- 30 יום ממועד מסירת הפסק לבעלי הדין או מיום שהתמנה הבורר בערעור, לפי המועד המאוחר מביניהם".
ובהמשך לדבריו ציטט ,מעמ` 271 לספר:
"..הפסק מאושר מהרגע בו חלפו המועדים הבאים: חלף המועד להגיש בקשה לביטול הפסק לפי סעיף 24. חלף המועד להגשת ערעור הפסק בפני בורר לפי סעיף 21א. חלף המועד להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות לפי סעיף 29ב. עם זאת, יש צורך באישור הפסק כאשר צד מעוניין שיהא בר אכיפה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל..."
יצחק אבישר, עו"ד נ` שרונה גונן, עו"ד בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
הפ"ב 23908-03-10
בקשת רשות ערעור על פסק בוררות הנסמכת על סע` 29ב לחוק הבוררות,תשכ"ח-1968 (להלן:"החוק") ולחילופין מבוקש לבטל את פסק הבוררות מכוח הוראות סע` 24 לחוק.
אני מצרף את פסק דינו של כב` השופט י` זפט מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בפרשה זו סוקר כב` השופט זפט את תכלית חקיקתו של סע` 29ב לחוק הבוררות "..חשוב לציין כי כיום, מדינת ישראל – שהיא בעלת הדין הגדול ביותר – נמנעת מלהפנות סכסוכים להכרעה בבוררות, בין היתר בשל העדר אפשרות ערעור על פסק הבורר אף במקרה שנפלה טעות יסודית ביישום הדין", ואת שביקש המחוקק לאפשר במסגרת תיקון מס` 2 לחוק הבוררות "...ביקש המחוקק לאפשר שני מסלולים חלופיים של ערעור. ערעור לפני בורר נוסף על פי סעיף 21א לחוק, וערעור לבית המשפט לפי סעיף 29ב. עם זאת ,המחוקק הבדיל באופן ברור בין היקף הביקורת על פסק הבורר בין שתי מסגרות הערעור. בעוד הליך הערעור בפני בורר מאפשר ביקורת רחבה, הליך הערעור בפני בית המשפט הוגבל לתיקון טעות יסודית ביישום הדין העלולה לגרום לעיוות דין"בפסק דינו המשיך וקבע כי בכדי לבוא בשעריו של סעיף 29ב לחוק על מבקש רשות הערעור להראות: 1.הבורר טעה
2.טעותו הייתה ביישום הדין דווקא
3.טעותו ביישום הדין היתה יסודית
4.האופן המוטעה של יישום הדין ע"י הבורר גרם לעיוות דין
ד"ר שמעוני, ממנסחי תיקון מספר 2 לחוק, מבקש להאיר כי כאשר מדובר ברשות ערעור ראשונה על פסק דין, יעניק בית המשפט רשות אם הפסק מנוגד לדין ואם נגרם עיוות דין. אמות מידה אלו אומצו בסע` 29ב, שהוסף במסגרת תיקון מס` 2 לחוק.
בטרם ייגש ביהמ"ש לבדוק אמות מידה אלו,סע` 29ב דורש שני תנאים: 1.הצדדים להסכם הבוררות התנו שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין 2.הצדדים הסכימו כי ניתן לערער על פסק הבוררות ברשות בית המשפט(בחרו במסלול ערעור ע`פ סע` 29ב) לדרישה זו קיימות שתי דרישות משנה (סע` 29ב(ב))
א. פרוטוקול- החובה לתעד את הדיון באמצעות פרוטוקול,בעניין סע` זה,היא קוגנטית.
ב. חובת הנמקה- חובת ההנמקה חשובה במיוחד."..דבר אחד הוא רעיון המשתלט, דבר אחר הוא העברתו של הרעיון בכור ההיתוך של ההתמודדות האינטלקטואלית המבקשת לתמוך בו מתוך מודעות לתוצאותיו.."
(א. ברק). חובת ההנמקה היא מהאתגרים החשובים שבפניהם חייב בורר,המפעיל שיקול דעת, לעמוד.
בלא התקיימותם של שני תנאים אלו,על דרישות המשנה שלהם(קוגנטיים), לא ניתן להמשיך ולדון בבקשה.
בהמשך לפסק דינו קבע כב` הש` זפט כי "בענייננו לא מצאתי שנפלה בפסק הבוררות טעות ביישום הדין, בוודאי לא טעות יסודית,אף לא עיוות דין"לאור זאת החליט כי, "מסקנה זו מחייבת את בדיקת טענות המבקש לאור עילות הביטול בסעיף 24 לחוק הבוררות."
ד"ר שמעוני סבור כי שגה כב` הש` זפט במסקנתו זו,היות ואין בתיקון מספר 2 לחוק כדי להרחיב את תחולתן של העילות הקבועות בסע` 24 לחוק.מרגע שנדחתה בקשת רשות הערעור המבקש אינו רשאי להעלות טענות לביטול פסק הבורר.
