חברים יקרים שלום רב, אנחנו שמחים להציג בפניכם את מהדורה זו של כתב העת שלנו המאגד תמצית של פסקי דין חדשים בתחום הבוררות. בכתב עת זה אנו נפרסם, מאמרים נבחרים פרי עטם של משפטנים ממוסד "יתרו", שראו אור בתקשורת הארצית או המקצועית ואשר עוסקים בתחום הבוררות ונוגעים לכל אחת ואחד מאיתנו. אנו נשמח לקבל מכם,קוראינו הנאמנים, מאמרים חדשים ולפרסמם, כמו גם חדשות ועדכונים בתחום.
בברכה ד"ר ישראל שמעוני, מייסד ויו"ר מוסד "יתרו"
מה במגזין
ביום שלישי, 10 ינואר 2012 וביום שלישי, 24 ינואר 2012 תתכנס ועדת החוקה, חוק ומשפט לדון בהצעת חוק "בוררות חובה"(פרטית וממשלתית)
הצעת החוק "בוררות (תיקון – בוררות חובה בתובענה כספית), התשע"א–2011",אשר גובשה ביוזמתו של ד"ר ישראל שמעוני, מובאת להכנה לקריאה ראשונה. לצפיה בהצעת החוק הפרטית לחץ כאן
ביום 11.12.2011 ד"ר ישראל שמעוני הביא לביטולו של פסק הבורר בסכסוך שבין נפתלי נ` נוגה מושב עובדים להתיישבות בע"מ בעילה של חריגה מסמכות {סע` 24(3) לחוק הבוררות תשכ"ח-1968} לצפיה בפסק הדין לחץ כאן
חידושי פסיקה
דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ` עופר ניב ו- 5 אחרים בבית המשפט העליון
רע"א 8747/11
פסק דינו של כב` השופט י` דנציגר
בוררות, בקשה לביטול פסק בוררות חלקי
אני מצרף את פסק דינו של כב` השופט י` דנציגר מבית המשפט העליון ,בעניין דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ` עופר ניב ו- 5 אחרים. פסק דין זה מבקש לקבע מסמרות בדבר התנאים בהם תינתן רשות ערעור בנוגע להחלטות שעניינן אישור או ביטול של פסקי בוררות, וכשרות למי שמבקשים לעשות כן, חוזר ומרענן את המבחנים כפי שנקבעו בפסיקה לגבי ההבחנה בין פסק ביניים בבוררות- שביהמ"ש מוסמך לבטלו או לאשרו, לבין החלטה אחרת בבוררות, שבית המשפט אינו מוסמך לאשרו או לבטלו, בעניין אחרון זה,קובע כב` הש` דנציגר, כי הדרך היחידה של צד לבוררות המבקש לטעון טענותיו כנגד "החלטה אחרת", הינה בסיום הליך הבוררות במסגרת בקשה לביטול פסק הבורר כולו. ד"ר ישראל שמעוני מבקש להוסיף ולומר כי יש לתקוף פסק ביניים, מיידית עם קבלתו. אי תקיפת פסק ביניים מיידית-עוד בטרם הסתיים תהליך הבוררות – עלולה להוביל לאובדן הזכות.(להרחבה ראו ספרו של ד"ר שמעוני בעמ` 253).
בית המשפט קבע כי "...רשות ערעור הנוגעת להחלטות שעניינן אישור או ביטול של פסקי בוררות תינתן במשורה באותם מקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית עקרונית החורגת מגדר הסכסוך הקונקרטי או כאשר התערבות בית משפט זה נדרשת מטעמים של צדק או מניעת עיוות דין" (הדגשה שלי י.ש)
לגבי ההבחנה בין פסק ביניים בבוררות לבין החלטה אחרת הזכיר ביהמ"ש את המבחנים הבאים:
1. האבחנה בין פסק ביניים בבוררות לבין החלטה אחרת שניתנה תיעשה על פי אותם המבחנים בהם נעשה שימוש על מנת להבחין בין פסק דין חלקי להחלטה אחרת של בית המשפט. על משקל זה: החלטה הקובעת חבות עקרונית מבלי לקבוע שיעורי התשלומים הנגזרים מחבות זו מהווה החלטה אחרת, מהסיבות הבאות:
א. הדיון במחלוקת נושא ההחלטה טרם הושלם.
ב. התיק לא נסגר בכל האמור באותה מחלוקת.
ג.אין בידי הצדדים החלטה ברורה ומפורשת המכריעה במחלוקת מוגדרת שלמה בעלת קיום עצמאי משלה.
2. מבחן הסעד- על מנת לקבוע אם מדובר בפסק דין חלקי או בהחלטה אחרת – נבדק הסעד,שהוא נקודת ציון דיונית, המאפשרת לקבוע אם תחום מוגדר של ההליך הסתיים.
ד"ר ישראל שמעוני, מבקש להעיר כי דוגמא זו,כפי שהובאה ע"י בית המשפט לגבי "החלטה הקובעת חבות עקרונית", תהיה תקפה כל עוד נדרש סעד אופרטיבי ולא הצהרתי!
בוררות, אגודות שיתופיות, "משפט חברים" וסמכותו של רשם האגו"ש למנות בורר חלופי.
אני מצרף את פסק דינו של כב` השופט בן-ציון גרינברגר מבית המשפט המחוזי בירושלים.
השאלות,כפי שעלו בפסק דינו זה, והנוגעות לעניינו הינן:
1. שאלת סמכותו של רשם האגודות השיתופיות למנות בורר חלופי באותם מקרים בהם בתקנונה של האגודה נקבע כי הגוף הקרוי "משפט החברים", גוף אשר עבר ובטל מהעולם, אמור לכהן כבורר בסכסוכים וחלוקי דעות הנובעים מעסקי האגודה.
2. סמכותו של הבורר למתן החלטות בנוגע לסמכותו.
עת ניגש בית המשפט לדון בשאלה הראשונה,ובקובעו כי אי קיומו של "משפט החברים" כמוהו כ-"התפטרות","פטירה" או "העברה מתפקידו", עלתה בפני בית המשפט שאלה נוספת שעניינה מהי הוראת החוק הקובעת בעניין זה?
1. האם תהיה זו הוראת סע` 12(א) לחוק הבוררות,תשכ"ח- 1968 הקובעת: " נתפנתה כהונתו של בורר, אם עקב התפטרותו או פטירתו ואם עקב העברתו מתפקידו, יחולו הוראות הסעיפים 8 עד 10 על מינויו של בורר חליף, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות".
2. או שמא תהיה זו הוראת סעיף 2א(ד) לתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב – 1972, לפיו, "קבע תקנון אגודה מינוי אדם מסוים או תאגיד מסוים כבורר בסכסוכים ונפטר אותו אדם או שאינו כשיר לפעולה משפטית, או שהתאגיד חדל להתקיים, ימנה הרשם את הבורר".
בבואו לבדוק סוגיה זו עלתה טענה לפיה: בהתקנת התקנה (סע` 2א(ד)) חרג השר מסמכותו לאור הסתירה שבינה לבין הוראת חוק ברורה(סע` 12 לחוק הבוררות) והיא על כן ultra viresוללא כל תוקף.
בית המשפט הגיע למסקנה כי תקנה 2א(ד) הותקנה בסמכות מלאה, והיא אשר קובעת בעניין זה.
בדרכו למסקנה זו סקר בית המשפט את הייחודיות של היחסים שבין חברי האגודה,אשר מחייבת כי תינתן פרשנות מרחיבה להוראות פקודת האגודות השיתופיות אשר תמקסם ככל שניתן, פתרון סכסוכים בין חברים בדרכים חלופיות של בוררות וכדומה, מחוץ לכותלי בית המשפט. כמו כן תמך בית המשפט מסקנתו זו בפסיקה כפי שהובאה בעניין זה ובפרשנותה לסע` 52 לפקודת האגודות השיתופיות ובקורלציה שבין סע` זה וסע` 65(2)(יט) לפקודה.
באשר לסמכותו של הבורר למתן החלטות בנוגע לסמכותו, קבע בית המשפט כי במקרה בו אחד הצדדים מעורר את השאלה "האם הבורר מוסמך לפעול בסכסוך שלפניו?",על הבורר להפנות את שאלת סמכותו להכרעתו של בית המשפט.
