חידושים בפסיקה- חוק הבוררות, עלון מס 10 ינואר 2012
עלון מס 10 ינואר 2012
חברים יקרים שלום רב, אנחנו שמחים להציג בפניכם את מהדורה זו של כתב העת שלנו המאגד תמצית של פסקי דין חדשים בתחום הבוררות. בכתב עת זה אנו נפרסם, מאמרים נבחרים פרי עטם של משפטנים ממוסד "יתרו", שראו אור בתקשורת הארצית או המקצועית ואשר עוסקים בתחום הבוררות ונוגעים לכל אחת ואחד מאיתנו. אנו נשמח לקבל מכם,קוראינו הנאמנים, מאמרים חדשים ולפרסמם, כמו גם חדשות ועדכונים בתחום.
בברכה ד"ר ישראל שמעוני, מייסד ויו"ר מוסד "יתרו"
מה במגזין
הצעת החוק "בוררות (תיקון – בוררות חובה בתובענה כספית), התשע"א–2011",אשר גובשה ביוזמתו של ד"ר ישראל שמעוני, הובאה ביום ה-10.01.12 להכנה לקריאה ראשונה. לצפיה בהצעת החוק הפרטית לחץ כאן
הפועל ירושלים- העמותה לקידום הכדורסל בירושלים נ` כץ ואח`
בית המשפט המחוזי בירושלים
הפב (י-ם) 15975-12-10
בפני כב` השופט בן-ציון גרינברגר
בוררות,קבלת ראיות חדשות במסגרת הליך ערעור (סע` 21א לחוק)
אני מצרף את פסק דינו של כב` השופט בן-ציון גרינברגר. השאלות הנוגעות לענייננו,כפי שעלו בפסק דינו זה,הן:
1. האם הגשת בקשה להעברת הבורר מתפקידו לבית המשפט המוסמך (ע"פ סע` 11 לחוק הבוררות) מעכבת באופן אוטומטי את המשכם של הליכי הבוררות כפי שערעור על החלטת שופט שלא לפסול עצמו-ע"פ תקנה 471ג(א) לתקנות סדר הדין האזרחי,התשמ"ד-1984)- דורש.
באשר לשאלה זו, קיבל בית המשפט את עמדתו של כב` השופט דנציגר בפרשת דז`לושינסקי נ` קליין [1], לפיה:
בית המשפט הוסיף, כי אף שיקולי מדיניות תומכים בפרשנות לפיה לא יעוכב הליך הבוררות - באופן אוט` בשל עצם הגשת הבקשה להעברת בורר - שכן הדבר עשוי לשמש בידי בעלי הדין כאמצעי על מנת לעכב באופן מלאכותי את ההליך.
דרך המלך לצד המעוניין בעיכוב ההליכים הינה הגשת בקשה מיוחדת לבית המשפט לעיכובם של ההליכים בבוררות.
2. מהו היקף סמכות הבורר בערעור לשקול ראיות חדשות; לאמור,מהי הפרשנות הנכונה להוראות סעיף(ד) לתוספת השנייהלחוק.
בעניין זה, בית המשפט לא נזקק לשאלת הפרשנות הנכונה של הוראות סעיף(ד) לתוספת השנייה לחוק; יחד עם זאת, ציין כי ע"פ הפסיקה שהתפתחה סביב תקנה 457 לתקנות ("ראיות נוספות בערעור"), ככל שמדובר בהוכחת עובדות שאירעו לפני מתן פסק הדין המקורי, ינהג בית המשפט להתיר את הגשת הראיה החדשה רק "אם המבקש לא ידע על הראיה ולא יכול היה לגלותה בשקידה ראויה". מאחר שניתן היה במאמץ סביר להגיע לאותן הראיות, לא מצא בית המשפט פגם - כל שכן, כזה היוצר עילת ביטול לפי סעיפים 24(9) ו-24(10) לחוק המשקפים עילות של פגיעה חמורה במיוחד של זכויותיו הדיוניות של בעל דין- בסירובו של הבורר לקבל את הראיה החדשה. מסיבה זו,קבע בית המשפט,אף לא היה מקום להחזרת התיק לבורר הראשון לשמיעת הראיה החדשה-בקשה אותה היה ניתן לשקול רק אם כבר הסיק הבורר כי ניתן עקרונית להצדיק את עצם קבלת הראיה החדשה.
***לדעת ד"ר שמעוני,מיוזמיו של תיקון מס` 2 לחוק הבוררות,הכלל לפיו אין להביא ראיות נוספות בערעור לפני בורר, מתיישב היטב עם אופי הליך הבוררות המבקש להיות קצר,דינמי ויעיל לעומת ההתדיינות בפני בית המשפט; וכן מתיישב הוא עם אופיו ההסכמי של ההליך. מעוניינים הצדדים לקבוע כי הבורר רשאי לשמוע עדים ולקבל ראיות נוספות – יכולים הם לנסח זאת בהסכם הבוררות שיערכו ביניהם בכתב.
בבסיס החלטתו זו של כב` השופט י` דנציגר עומדת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו,אשר דחה את בקשת המבקשים לעיכוב הליכי הבוררות שהוגשה,בד בבד,עם הגשת בקשה להעברת בורר מתפקידו- בהתאם לסעיף 11(1) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "החוק").
בית המשפט דחה את הבקשה בציינו כי:
צד להליך בוררות המבקש לעכב את הליכי הבוררות נדרש לעמוד בנטל מוגבר לשכנע כי סיכויי התביעה ומאזן הנוחות נוטים לזכותו וכי משקלם נושא עוצמה ניכרת.
בקשה לעיכוב הליכי בוררות המצויים בעיצומם, לצורך בירור בקשה להעברת הבורר מתפקידו, הינה בקשה המצויה במסגרת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית; בית המשפט - לא בנקל ולא לעיתים קרובות - יתערב בהחלטות מסוג זה.
בבחינת סיכוי "הבקשה להעברת בורר",על בית המשפט להשתכנע שסיכוייה גבוהים,בשים לב למשוכה הגבוהה שמציב סעיף 11(1)לחוק- הוכחת התקיימותו של חשש כבד וממשי למשוא פנים המצדיק את העברת הבורר.
בבואו לבחון את מאזן הנוחות על בית המשפט להשתכנע שלמבקש ייגרם נזק כבד ובלתי הפיך מכך שהליכי הבוררות לא יעוכבו.
נקודת המוצא בנוגע לעיכוב הליכי בוררות,הקבועה בסעיף 18 לחוק,הינה כי, בקשות המוגשות לבית המשפט על ידי צד להליך הבוררות אינן מעכבות את מהלך הבוררות, אלא אם הורה על כך בית המשפט או הבורר.בנושא זה ,דעתו של כב` השופט דנציגר הוא כדעתה של כב` השופטת פרוקצ`יה בעניין מינהל מקרקעי ישראל נ` חאן מנולי בע"מ[2], לפיהם:
***ד"ר שמעוני בדעה כי מקום שבעל דין עותר להעברת בורר מתפקידו, אין זה ראוי ואין זה רצוי שהבורר ימשיך בניהול הבוררות בעוד שהבקשה להעבירו מתפקידו תלויה ועומדת בבית המשפט. שהרי אם יתברר כי יש רגליים לטענה ויש מקום להעברת הבורר מתפקידו, הרי שהימשכות הליכי הבוררות בעוד הבקשה האמורה תלויה ועומדת תביא לאובדן משאבים מיותר, שלא לצורך.
