חידושי פסיקה ירחיב מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ` עידו דקל בית המשפט העליון
רע"א 5163/10 פסק דינו של כב` השופט ע` פוגלמן בוררות – פסק בורר – בהיעדר צד בוררות – בורר – סמכויותיו רקע: בין הצדדים התגלע סכסוך בנוגע להסכם עליו חתמו. הסכסוך התברר לפני הבורר עורך דין י` פאר לפי התנאים המנויים בתוספת הראשונה לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות" ו-"התוספת"). הבורר, לאור הזמן הרב שעבר ולאור התנהגותו הלא מקובלת של ב"כ הנתבעת בדבר הודעה על התפטרות ומבלי שניתן לו אישור לכך, החליט לפסוק בסכסוך כאילו לא התגונן הנתבע וזאת ע"פ סע` 15(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, ועפ"י סע` 2 ט לתוספת. בעקבות פעולתו זו של הבורר, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה לביטול פסק הבורר-תובענה שנדחתה בהסכמת הצדדים לאור החלטת בית המשפט להאריך את המועד (30 ימים) להגשת בקשה לבורר לביטול פסק דינו אשר ניתן במעמד צד אחד וחידוש הדיון(לפי סע` 15(ב) לחוק). הבורר דן בבקשה לפי סע` 15(ב) לחוק וקבע כי פסק הדין שריר וקיים. על החלטה זו הוגשה בקשה לביטול פסק הבורר- בקשה שנדחתה ע"י בית המשפט שאישר את פסק הבורר. על פסק דין זה הוגשה בקשת הרשות לערער דנן. הבקשה נדחתה ! הסוגיות בהן בחרנו להתמקד בפסיקתו של בית המשפט הן: 1. מה הם המצבים בהם מוסמך בורר לדון בסכסוך בהעדר הצד שכנגד ע"פ חוק הבוררות 2. כיצד היה על בית המשפט דלמטה לנהוג ע"מ לשמר לצדדים את האפשרות לבטל את פסק הבורר - לאור העובדה כי האחרון נתן תוקף של פסק דין להסכמה בלתי אפשרית (לדחות בקשה לביטול פסק בורר מבלי לאשר את פסק (בעקבות הדחיה) ולהאריך את המועד להגשת ה"בקשה לביטול פסק בורר אשר ניתן במעמד צד אחד" )- ומה הן אפשרויות ערכאת הערעור מקום בו הצדדים לא טענו בעניין זה דבר בית המשפט ,בדונו בשאלות אלה קבע: 1. הסמכות לדון במעמד צד אחד נתונה לבורר מכוח סעיף 15(א) המונה שני מצבים: א. בעל דין הוזמן כדין לישיבה ולא התייצב (סעיף 15(א) רישה) ב. בעל דין נדרש לטעון טענותיו ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך (סעיף 15(א) סייפה) 2. הסמכות לדון במעמד צד אחד נתונה לבורר גם מכוח סעיף ט` לתוספת – החלה על כל בוררות בהעדר הסכמה אחרת בין בעלי הדין (סעיף 2 לחוק הבוררות) 3. נוכח חומרתה של הסנקציה – הכרעה במעמד צד אחד בלא להידרש לטענותיו של הצד שכנגד – נקבעו בתוספת מנגנוני הגנה המחייבים את הבורר ליתן התראה טרם שיעשה שימוש בסמכות מרחיקת לכת זו. כך נקבע, כאמור, בסעיף ט` לתוספת; כך נקבע אף בסעיף י` לתוספת, הקובע כי בורר לא יקיים ישיבה בהעדר בעל דין אלא אם כן הזהיר אותו, בכתב או בעל פה, שידון באותה ישיבה בהעדרו אם לא יתייצב 4. הואיל ומדובר בסנקציה חריפה במיוחד, ההתראה נדרשת להיות ברורה וליתן לבעל הדין שאליו היא מופנית הזדמנות הולמת לקיים את הצו 5. השתת סנקציה של מתן פסק בוררות במעמד צד אחד, בלא שקוימה החובה ליתן התראה ברורה קודם לכן, פוגעת בעיקרי הצדק הטבעי 6. משדוחה בית המשפט בקשה לביטול פסק בורר, חובה עליו לאשר את הפסק באותו מעמד (סעיף 28 לחוק הבוררות) 7. בית המשפט דלמטה יכול היה לאשר את הפסק בכפיפות לאפשרות שפסק הבוררות יבוטל אם הבורר ייעתר לבקשה לביטול שהוגשה אליו (ע"פ אוטולנגי בלתי אפשרי) 8. אפשרות נוספת הינה למחוק את בקשת הביטול, תוך שבית המשפט מאריך למבקשת את המועד להגישה פעם נוספת ככל שהבורר ידחה את בקשת הביטול שהוגשה אליו 9. בית המשפט לא יסמוך את הכרעתו על טענה שהמבקשת עצמה לא העלתה וממילא לא עמדה בנטל להוכיחה **** ד"ר ישראל שמעוני מבקש להוסיף כי כאשר בעל הדין מביע זלזול מתמשך ובוטה בהליך המשפטי, יש מקום לנקוט בסמכות זו.
ראוי לציין,כי התוספת לחוק קובעת במפורש שהשימוש בסמכות זו כפוף למתן התראה !
הסדר דומה לסע` 15(ב) לחוק הבוררות קבוע בתקנה 201 לתקסד"א שכותרתה "ביטול החלטה במעמד צד אחד". ההבדל בין ההסדרים (זה שבחוק הבוררות וזה שבתקנות סדר הדין האזרחי) הוא שבדיון בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר ההגנה (תקנה 201 לתקסד"א) בודק ביהמ"ש האם יש לצד שכנגד ראשית הגנה ומה הסיבה שלא הגיש את כתב הגנתו בעוד בהסדר ע"פ סעיף 15(ב) לחוק הבוררות, הבורר לא בוחן את טיב הטענות של בעל הדין שנעדר אלא רק את הסיבה להיעדרותו.
לקריאת פס"ד המלא לחץ כאן! אי.במ יזמות ובניה בע"מ נ` בית חלקה 76 בגוש 7168 בחולון בע"מ (בפירוק מרצון) בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו הפ"ב 7711-11-12 פסק דינו של כב` השופט יונה אטדגי
בוררות – הסכם בוררות – מאפיניובוררות – דיון – תנאים רקע: בפנינו בקשה לסילוק תביעה על הסף. בין הצדדים התגלעה מחלוקת הנוגעת להסכם מכר שנעשה ביניהם, להפרתו על ידי מי מהצדדים, אכיפתו או ביטולו. התנהלה תכתובת בין ב"כ הצדדים. המבקשת טוענת כי באותה תכתובת הוסכם בין הצדדים על בירור המחלוקת בדרך של בוררות ואף הוסכם על זהות בורר. המשיבה כופרת בכך. המבקשת הגישה תובענה זו, לאכוף על המשיבה את בירור המחלוקת בדרך של בוררות בפני הבורר שהוסכם. מכאן הבקשה. הבקשה נדחתה. בית המשפט בדונו בבקשה זו קבע: 1. עקרונית, יש צורך בהסכמה מלאה בין הצדדים כדי להתדיין בפני בורר, אך הפסיקה הכירה גם בהסכמה הנלמדת מהתנהגות הצדדים 2. השאלה הנדרשת להכרעה מוגדרת וממוקדת, וכדי להכריע בה נדרש הליך קצר ומהיר של ראיות, כך שבירור התובענה לגופה לא יכביד על הצדדים ועל בית המשפט יותר מדי. בית המשפט, בהביאו תימוכין להכרה בהסכמה לבוררות הנלמדת מהתנהגות הצדדים, מאזכר את ספרו של ד"ר ישראל שמעוני, "אופק חדש בבוררות-דיני בוררות עם ערכאת ערעור".
לקריאת פס"ד המלא לחץ כאן! | 
