חידושי פסיקה
קאמאו שיווק נעליים בע"מ נ` אליק ואח` בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו הפ"ב 45529-07-12 פסק דינו של כב` השופט יונה אטדגי בוררות – בורר – התפטרות מתפקידובוררות – בורר – חובותיו רקע: המשיבים בבקשה זו, הגישו בקשה לביטול פסק הבורר ולהעברת הבורר מתפקידו מיד לאחר שהאחרון נתן פסק בוררות חלקי. בית המשפט (כב` הש` יהודית שבח) דחתה את הבקשה להעברת הבורר מתפקידו, ביטלה סעיפים אחדים בפסק הבורר החלקי והורתה לבורר לשוב ולדון בנושאים שהועלו יחד עם הנושאים האחרים שטרם הוכרעו ואישרה את יתר חלקי הפסק. לאור השתלשלות עניינים
זו, בשילוב העובדה כי פסק הבוררות החלקי מתחיל שלב חדש בבוררות - הודיע הבורר לצדדים כי הוא מבקש לסיים את תפקידו כבורר ולמנות תחתיו בורר חלופי. מכאן הבקשה שלפנינו. המבקשת טוענת כי יש להורות לבורר (כב` השופט בדימוס אמנון סטרשנוב) להמשיך בתפקידו כבורר עד לסיומו של הליך הבוררות מהטעמים הבאים: 1. בקשתו של הבורר להשתחרר ממעמדו לאחר למעלה משנתיים שבהן נמשכת הבוררות, ולאחר שהיא השקיעה בניהולה קרוב לחצי מיליון ש"ח תפגע קשות בכל מוסד הבוררות. 2. גם אם המשיבים הגזימו בטענותיהם האישיות כלפי הבורר, אל לו לבורר "לשחק לידיהם". 3. ב"כ המשיבים הודיע כי אין לו ספק ביושרו, הגינותו ומקצועיותו של הבורר ומכאן כי יש להקיש מהכללים הנוהגים אצל שופט לפיהם הוא איננו יכול להפסיק את טיפולו בתביעה המתנהלת בפניו, ללא טעם המצדיק את פסילתו. 4. הפסקת הבוררות תגרום לה לנזקים בלתי הפיכים. המשיבים, בתגובתם לבקשה זו, אינם חולקים על הגינותו ומקצועיותו של הבורר, אך בנסיבות העניין, הם תומכים בהחלטתו של הבורר. כמו כן, הם סוברים כי אין מניעה למינוי בורר חליף שיסיים את הבוררות. הבקשה התקבלה! השאלה שעמדה להכרעה בפני בית המשפט(כב` השופט אטדגי) הינה: האם בית המשפט יכול להורות לבורר שהתפטר מתפקידו להמשיך בתפקידו כבורר, ואם כן – מתי יורה כך? בית המשפט ,בדונו בשאלה זו, מנתח את הגישות השונות- כפי שהובעו בסוגיה זו- הן ע"י מלומדים והן ע"י ערכאותיו השונות של בית המשפט, בין בהחלטה ובין "בהערת אגב", וקובע: 1. חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק הבוררות) אינו נותן מענה ישיר לשאלה זו. 2. אופן התפטרותו של הבורר אינו מוסדר בחוק והאפשרות להתפטרותו של הבורר מוזכרת באופן עקיף בלבד, בהקשר למינוי בורר חליף (סעיף 12(א) לחוק הבוררות), אך אין התייחסות לשאלה: האם הבורר רשאי להתפטר מתפקידו, ובאילו נסיבות הוא רשאי לעשות כן? 3. מקור הסמכות לחייב בורר שהתפטר להמשיך בתפקידו מצוי בסעיף 30 לחוק הבוררות. הוראת חוק זו טומנת בתוכה(בניגוד לדעתו של כב` השופט זפט ב-ה"פ (מחוזי ת"א) 1326/09 שטרן נ` יעקב ואלעזר אברהמי, חברה לבנין בע"מ (8.6.09, פורסם בנבו)) גם סעד של אכיפה. זאת משום, שאם ניתן על סמך הוראת חוק זו לחייב – אחר מעשה – בורר שהתפטר מתפקידו ללא סיבה מספקת בפיצויים על הנזקים שנגרמו למי מהצדדים בעקבות ההתפטרות, נגזר מכך ישירות כי ניתן להורות – לפני מעשה – על מניעת הנזק, כלומר: להורות לבורר להמשיך בתפקידו ובכך למנוע את הנזק הצפוי. 4. מסקנה זו נגזרת מכך, שגם בדיני הפרת חוזה וגם בדיני הנזיקין, שהם המקור לפיצויים על נזקים, ניתן להורות על מניעת הנזק מראש. על פי דיני החוזים הנפגע זכאי לאכיפת החוזה (סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1971 ובדיני הנזיקין זכאי הניזוק לצו עשה, לשעה או לתמיד (סעיף 72 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]), כאשר תכליתם העיקרית של הוראות חוק אלה היא מניעת נזק עתידי לנפגע או לניזוק. 5. צד הצפוי להינזק רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן סעד שימנע את הנזק הצפוי, ובית המשפט מוסמך להעניק לו סעד כזה, ואם מתן הוראה לבורר לשוב ולדון בבוררות עשויה למנוע נזק זה – הוא רשאי לתתה. 6. באשר לטענה כי חיובו של בורר שהתפטר לשוב לתפקידו מהווה אכיפת עבודה אישית או שירות אישי (סעיף 3(2) לחוק החוזים-תרופות), בית המשפט עונה, כי בורר המביע הסכמה להתמנות לתפקידו, חזקה עליו שהוא מקבל על עצמו לפעול על פי פסיקתו של בית המשפט ובהתאם להוראותיו, כגון: לשוב ולדון בבוררות לאחר החזרת פסק הבוררות אליו, מבלי שהדבר יתפרש כאכיפת שירות אישי. 7. הקביעה, לפיה בית המשפט מוסמך להורות לבורר שהתפטר לשוב ולדון בבוררות, אין משמעה, כמובן, שהוא יורה כך כדבר שבשיגרה. בית המשפט יעזר בעניין זה במבחנים כפי שנקבעו בעניין שרבט (רע"א 5067/09 שרבט נ` שרבט (3.1.11, פורסם בנבו)) בשאלה: מהן הנסיבות המצדיקות השבת בורר לתפקידו לאחר שחזר בו מהתפטרותו. לקריאת פס"ד המלא לחץ כאן!
אלפרוביץ נ` כפר ידידיה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"ב 16805-11-11 פסק דינו של כב` השופט אבי זמיר
בוררות – ערעור ברשות – תנאיםבוררות – ביטול פסק בורר – פרשנות רקע: בפנינו בר"ע על פסק בוררות, שניתן על ידי כב` הבוררת, עו"ד עדה פרנקל (להלן: "הבוררת"). הבקשה הוגשה מכוח סעיף 29ב(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק הבוררות"), סעיף שהוסף לחוק הבוררות במסגרתו של תיקון מס` 2. המחלוקת בין הצדדים לבוררות נסבה סביב תוקפו של החיוב החוזי, שלפיו חויבו המבקשים לשלם סכום כספי למשיב (להלן: "המשיב" או "המושב"), לשם העברת זכויותיהם בנכס שאותו רכשו, לצד ג`. פסק הבוררות אימץ את עמדת המושב, ואישר את תקפותו של החיוב האמור. מכאן הבקשה. הבקשה נדונה כבקשה לביטול פסק בורר(לא עברה את תנאי הסף של הסעיף כפי שיובאו לעיל) ונדחתה. הסוגיות, כפי שהן עולות מפסק דינו של כב` השופט א.זמיר, בהן בחרנו להתמקד הן: 1. תנאי הסף לקבלת רשות ערעור בפני בית המשפט- ע"פ סעיף 29ב לחוק הבוררות. 2. השפעת תיקון מס` 2 לחוק הבוררות על פרשנות בית המשפט לעילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות. 3. פרשנות המושג "עיוות דין" בית המשפט בהתייחסו לסוגיות אלו קבע: 1. מנוסח סעיף 29ב לחוק הבוררות עולה, כי לפני המבקש ניצבות מספר משוכות. עליו להצביע על: א. טעות; ב. שתהיה יסודית; ג. שתהיה ביישום הדין; ד. שיהיה בה כדי לגרום לעיוות דין. בנושא זה בית המשפט מפנה לפסק הדין ברע"א 6649/10 אבישר נ` גונן (פורסם בנבו 2012) וכן לספרו של ד"ר ישראל שמעוני אופק חדש בבוררות – דיני בוררות עם ערכאת ערעור 350 – 355 (2009). 2. תיקון מס` 2 לחוק הבוררות אינו משפיע על הפרשנות המצמצמת שיש לתת לעילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות. בנושא זה בית המשפט מפנה לפסק הדין ברע"א 749/10 אבו-חצרא נ` חודדי (פורסם בנבו 2010). 3. קיים קושי לקבוע "רשימה סגורה" של מקרים אשר ייחשבו כ"עיוות דין", אך ברור שמושג זה משתרע הן על הפן המהותי והן על הפן הדיוני של הליך הבוררות. עם זאת, לא כל חריגה תיחשב ל"עיוות דין"; יש צורך להראות פגיעה של ממש, פגיעה מהותית. כשירות לקוראינו הנאמנים, אנו מביאים בפניכם את הקטע ,מספרו של ד"ר ישראל שמעוני, אליו הפנה בית המשפט הנכבד.
לקריאה לחץ כאן ! לקריאת פס"ד המלא לחץ כאן! | 
