מאת נעם שרביט, גלובס 6-7 ביולי 2006 במטרה להפחית את העומס במערכת המשפט, מתכוונים במשרד המשפטים להחיל חובת גישור בתביעות בסכום או בשווי של עד 50 ₪. כבר יותר משש שנים מנסים גורמים שונים במערכת המשפטית ומחוצה לה, ליזום הליך של גישור חובה בתביעות מסויימות, בניסיון להפחית מהעומס המוטל על בתי המשפט. משלחת מכובדת של שופטים ישראלים ביקרה בארה"ב בשנת 2000, וגילתה שברוב המדינות שם מופעל הליך גישור חובה. תחילה, חלה החובה רק על תיקי עבודה ומשפחה, אולם ב 98` היא הורחבה לכל סוגי התיקים האזרחיים.
מאת ישראל שמעוני, עו"ד, בורר ומגשר* ועו"ד רונן סטי, בורר ומגשר גישור כפילוסופית חיים - בחלק הראשון של דבריי אנסה לבסס את ההנחה בדבר הצורך החברתי בגישור ובהמשך אציב את שני העולמות הליך הגישור אל מול הדיינות בבית המשפט זה בצד זה, תוך ניסיון למצוא נקודות מפגש ביניהם. הצורך החברתי בגישור - גישור אינו רק טכניקה זוהי תרבות של חיים משותפים, ערכים, תקשורת, הקשבה, קבלה ופתיחות. זו תופעה חברתית המשפיעה על התרבות הבינאישית וחשיבותה מבחינה ערכית מחייבת עידוד השימוש בה במקביל להליך המשפטי ותוך שילובה במערכת המשפט.
מאת ישראל שמעוני, עו"ד, בורר ומגשר השסעים בחברה הישראלית עומדים בראש סדר היום הלאומי. גישור בין-תרבותי, בין-קהילתי ובין-דתי הוא התשובה לאתגר הרב תרבותיות בחברה הישראלית. גישור משמעו - קבלת הזולת וקבלת השונה על בסיס של כבוד-הדדי וניסיון ליישוב אי-הבנות וסכסוכים הנובעים מהשוני, בדרך של משא ומתן ובדרכי שלום. החברה הישראלית מתאפיינת בריבוי התדיינויות, תופעה זו מעידה על חברה שיש בה שסעים ופערים חברתיים, כלכליים ופוליטיים.
