בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו - פסק דינה של כב` השופטת שבח יהודית בוררות – ערכאת ערעור פנימית(סע` 21א לחוק), הפקדת ערבות
בבסיס החלטתה זו של כב` השופטת ש` יהודית עומדת עתירת ביטול המתייחסת להחלטתו של הרכב ערכאת ערעור בבוררת - ע"פ מסלול "ערעור פרטי" לפי סע` 21א לחוק הבוררות,תשכ"ח-1968(להלן: "החוק") - לפיה יעמוד בתוקפו פסק הבוררות הראשון וזאת מחמת מחדלו של המבקש להפקיד ערבות נוספת בסך 50,000 ₪. ערבות זו נדרשה,בידי ערכאת הערעור, כתנאי לקיום סבב נוסף של בוררות לצורך השלמת פסק הבוררים.
בית המשפט העליון- פסק דינו של כב` כבוד השופט א` רובינשטיין בתי-משפט – סמכות – בית-המשפט המחוזי. בוררות – בורר – סמכויותיו
אני מצרף את פסק דינו של כב` השופט א` רובינשטיין.
לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דין של בימ"ש המחוזי שקיבל בחלקה בקשת רשות ערעור שהגישו המשיבים על פסק דין של בימ"ש לענייני משפחה. המעניין בפסק דין זה הוא חלק האוביטר דיקטום; שם, עוסק בית המשפט בשאלה: "האם ערעור (להבדיל מדחייתה של בקשת רשות ערעור) על הכרעת בית המשפט לענייני משפחה,בעניין בוררות, תדון בדן יחיד או בשלושה בבית המשפט המחוזי".
בית המשפט העליון - פסק דינו של כב` כבוד השופט א` רובינשטיין בוררות, דחיית בקשה לביטול פסק בוררות.
החלק בו בחרנו להתמקד בפסק דין זה הוא חלק האוביטר דיקטום; שם, שם עצמו בית המשפט כמליצו של תיקון מס` 2 לחוק הבוררות,תשכ"ח-1968(להלן:"החוק"). פסק דין זה דן ב-"בקשה לביטול פסק בורר". בקשות לביטול פסק בורר,כמעט בקביעות,מתאפיינות בהעלאת עילות מעילות שונות, מן הגורן ומן היקב, מתוך אלה המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות. במרבית המקרים, מאחורי העילות הנטענות, מסתתרות טענות ערעוריות פרטניות, "..שמקורן לא יכירן בנידון דידן"; בסופו של יום,טוען בית המשפט,מדובר במאמץ לערער על פסק הבוררות- מאמץ שווא,היות ואין המדובר ב"הליך ערעורי". בית המשפט פונה לכל אלו המבקשים להתדיין במסגרת בוררות-בנושאים בעלי משמעות גדולה,כספית או אחרת וממליץ להם לבחור במסלול בו קיימת ערכאת ערעור(בניגוד למסלול השולל זאת-מסלול סע`24 לחוק).
בית המשפט המחוזי בירושלים - כב` השופט בן-ציון גרינברגר בוררות, אגודות שיתופיות, "משפט חברים" וסמכותו של רשם האגו"ש למנות בורר חלופי.
השאלות,כפי שעלו בפסק דינו זה, והנוגעות לעניינו הינן:
שאלת סמכותו של רשם האגודות השיתופיות למנות בורר חלופי באותם מקרים בהם בתקנונה של האגודה נקבע כי הגוף הקרוי "משפט החברים", גוף אשר עבר ובטל מהעולם, אמור לכהן כבורר בסכסוכים וחלוקי דעות הנובעים מעסקי האגודה.
סמכותו של הבורר למתן החלטות בנוגע לסמכותו. עת ניגש בית המשפט לדון בשאלה הראשונה,ובקובעו כי אי קיומו של "משפט החברים" כמוהו כ-"התפטרות","פטירה" או "העברה מתפקידו", עלתה בפני בית המשפט שאלה נוספת שעניינה מהי הוראת החוק הקובעת בעניין זה?
בית המשפט העליון - פסק דינו של כב` השופט י` דנציגר בוררות, בקשה לביטול פסק בוררות חלקי
פסק דין זה מבקש לקבע מסמרות בדבר התנאים בהם תינתן רשות ערעור בנוגע להחלטות שעניינן אישור או ביטול של פסקי בוררות; כשרות למי שמבקשים לעשות כן,חוזר בית המשפט ומרענן את המבחנים כפי שנקבעו בפסיקה לגבי ההבחנה בין פסק ביניים בבוררות- שביהמ"ש מוסמך לבטלו או לאשרו- לבין החלטה אחרת בבוררות - שבית המשפט אינו מוסמך לאשרו או לבטלו. בעניין אחרון זה,קובע כב` הש` דנציגר, כי הדרך היחידה של צד לבוררות המבקש לטעון טענותיו כנגד "החלטה אחרת", הינה בסיום הליך הבוררות במסגרת בקשה לביטול פסק הבורר כולו.
בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו - כב` השופט י` זפט בקשת רשות ערעור על פסק בוררות הנסמכת על סע` 29ב לחוק הבוררות,תשכ"ח-1968 (להלן:"החוק") ולחילופין מבוקש לבטל את פסק הבוררות מכוח הוראות סע` 24 לחוק.
בפרשה זו סוקר כב` השופט זפט את תכלית חקיקתו של סע` 29ב לחוק הבוררות "..חשוב לציין כי כיום, מדינת ישראל – שהיא בעלת הדין הגדול ביותר – נמנעת מלהפנות סכסוכים להכרעה בבוררות, בין היתר בשל העדר אפשרות ערעור על פסק הבורר אף במקרה שנפלה טעות יסודית ביישום הדין ", ואת שביקש המחוקק לאפשר במסגרת תיקון מס` 2 לחוק הבוררות "...ביקש המחוקק לאפשר שני מסלולים חלופיים של ערעור. ערעור לפני בורר נוסף על פי סעיף 21א לחוק, וערעור לבית המשפט לפי סעיף 29ב. עם זאת ,המחוקק הבדיל באופן ברור בין היקף הביקורת על פסק הבורר בין שתי מסגרות הערעור.
בית המשפט המחוזי בתל אביב - כב` השופט אבי זמיר התמודדות בית המשפט עם תיקון מס` 2 לחוק הבוררות, דהיינו סוגיות שעניינן ההליך הערעורי.
פסק דין זה הינו חדשני בתחום הבוררות מחוץ לכותלי ביהמ"ש על פי התיקון החדש (תיקון מס` 2) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968. פסק דין זה נוגע בשתי סוגיות שהן חדשניות בבחינת התמודדות בית המשפט עם תיקון מס` 2 לחוק הבוררות, דהיינו סוגיות שעניינן ההליך הערעורי. הסוגיה הראשונה הינה סופיות הדיון וכפועל יוצא האפשרות לאישורו של פסק הדין ע"י ביהמ"ש (סע` 29 לחוק). הסוגיה השנייה הינה מתן סעד זמני בין פסק הבורר לבין ההליך הערעורי.
בפרשה זו עלתה השאלה המשפטית "האם שותף של הבורר במשרדו רשאי במהלך הבוררות לפעול בשכר בשמו של צד שלישי לשם רישום שעבודים על נכסים וזכויות של אחד מהצדדים לבוררות לטובת אותו צד שלישי ללא דיווח לצדדים לבוררות, ומהי הנפקות המשפטית של אי דיווח זה?"
פסק דינו זה זה של כב` הש` א` רובינשטיין, עוסק בסע` 11 לחוק הבוררות התשכ"ח 1968 (להלן: "החוק") - העברת בורר מתפקידו.
ייחודה של הפרשה שלפנינו טמון בעובדה כי אין המדובר בקשרים מן העבר של הבורר עם אחד הצדדים אלא בתביעה שהגיש הבורר בעודו מכהן בתפקידו כנגד בעל דין המתדיין לפניו – המבקשת.
בבית משפט השלום בתל אביב-יפו - כב` השופטת חנה פלינר. פסק דין זה נוגע בסוגיות הבהרתו של פסק בורר מקום שכבר אושר בידי בית המשפט וקובע כי למרות שביהמ"ש מוסמך להבהיר פסק בורר מכח סע` 23 לחוק הבוררות, דרך המלך הינה לבקש את הבהרתו מאת הבורר בטרם אישורו בידי ביהמ"ש.
בית המשפט קבע כי עם מתן פסק, הבורר הוא Functus Officio ואינו רשאי עוד להוסיף או לגרוע מן הפסק גם אם הגיע למסקנה כי שגה בפסקו. לעומת זאת כאשר מדובר בפרוש דבר סתום או מעורפל - אין לראות פירוש או ביאור כזה כפסק חדש, אלא כחלק בלתי נפרד מהפסק המקורי !
בבית המשפט העליון - כב` השופט א` רובינשטיין פסק דינו זה זה של כב` הש` א` רובינשטיין, עוסק בסע` 65 לחוק בתיהמ"ש (להלן: "החוק") הקובע הסדר מיוחד באשר לדיון על דרך של בוררות בתביעות שהוגשו לבית המשפט לתביעות קטנות.
בוררות הנערכת במתווה זה, שונה מבוררות "רגילה" הנערכת מכוח הסכם בין הצדדים בהתאם לסע` 79ב לחוק. מספר הוראות כפי שהן מובאות בחוק הבוררות אינן חלות על בוררות זו (סע` 65(ב)(1) לחוק) לרבות ההוראות העוסקות בביטול, אישור ותיקון פסקי הבוררות.
בפני רשם האגודות השיתופיות פרשה זו עוסקת במחלוקת בנוגע לבעלות על שתי סחורות עבורן שילמה המערערת לאגודה, שנקלעה למצב פירוק.
בין טיעוני המערערת עלתה טענה לפיה אין זה ראוי כי ערעור על החלטת עוזר הרשם ישמע בפני רשם האגודות ויש בכך עילה לפסלות. הרשם דחה טענה זו וקבע כי:
המבחן שקבעה הפסיקה לעניין משוא פנים וניגוד עניינים הינו מבחן אובייקטיבי, לפיו יש צורך להוכיח חשש ממשי למשוא פנים ברמה האובייקטיבית.
הכרעה בסוגיית הפסלות צריכה להתקבל תוך התחשבות בעובדה שמדובר בשופט מקצועי, שמומחיותו יוצרת חזקה כי יכריע בעניין על פי החומר שיוצג לו על ידי בעלי הדין, ולא על פי דעה קדומה.
היכרות מוקדמת של שופט עם בעל דין, אין בה כשלעצמה כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים
בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו - כב` השופט יונה אטדגי הגשת תביעה שכנגד איננה מונעת את הנתבע (התובע שכנגד) לבקש עיכוב ההליכים והעברת הסכסוך לבוררות.
זאת משום שהנתבע מבקש שלא לאבד את זכותו להגיש תביעה שכנגד ואילו בקשתו להעברת הסכסוך לבוררות יכולה לחול גם על העברת התביעה שכנגד ואין לראותה כנטישת הליך הבוררות. דהיינו כהוכחה לכך כי המבקש לא היה " מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך" (לפי סעיף 5 לחוק -עיכוב ההליכים).
בבית המשפט העליון -פסקו של כב` השופט ד"ר י` דנציגר עיכוב הליכים עקב תניית בוררות- האם לביהמ"ש סמכות לעכב הליכים לאור תניית בוררות סטטוטורית
ביהמ"ש העליון קבע כי:
גם עילות נזיקיות שאינן קשורות בקשר בלתי אמצעי לעילה החוזית עליה חל הסכם הבוררות, מן הדין שימסרו לבוררות.
עיכוב הליכים כנגד מי שלא היה צד מקורי לבוררות ייתכן במקרים בהם ביהמ"ש יסבור כי הימנעות מפיצול הדיון בין הבוררות לביהמ"ש מחויבת מכוח שיקולי יעילות ונוחות, וכאשר לא נגרם בשל כך אי צדק ועיוות דין לתובע.
הלכה היא כי במקרים בהם מדובר בבוררות סטטוטורית, אין לביהמ"ש שק"ד אם לעכב את ההליכים שבפניו אם לאו, והוא חייב לעכב את ההליכים ולהעביר את הדיון לבוררות.
בבית המשפט המחוזי בב"ש - כב` השופטת צילה צפת בית משפט מחוזי דחה בקשה להעברת תובענה לבית משפט השלום בקובעו,כי הסמכות לדון בתובענה לפי סעיף 30 לחוק הבוררות היא לבית המשפט המחוזי.
ביהמ"ש המחוזי דחה את בקשתם של הנתבעים להעברת התובענה, שעניינה תביעת פיצויים לפי סעיף 30 לחוק הבוררות, לבית משפט השלום בטוענם כי תביעה לפיצויים נגד בורר לפי ס` 30 לחוק מהווה תביעה כספית לכל דבר ועניין,על כן הסמכות העניינית נקבעת לפי סכום התביעה, ובענייננם,כשסכום התביעה עומד על סך של כ 170,000 ₪, הסמכות העניינית היא לבית משפט השלום.
