מאת ישראל שמעוני , עו"ד ובורר בחוק הבוררות לא נקבע מועד להגשת הבקשה לאישור פסק הבורר. זאת, משום היותו בעל תוקף גם ללא אישורו של בית המשפט, הפסק מאושר מהרגע בו חלפו המועדים הבאים: חלף המועד להגיש בקשה לביטול הפסק לפי סעיף 24, חלף המועד להגשת ערעור הפסק בפני בורר לפי סעיף 21א, חלף המועד להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות לפי סעיף 29ב. עם זאת, יש צורך באישור הפסק כאשר צד מעוניין שיהא בר אכיפה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
מאת ישראל שמעוני, עו"ד ובורר הכלל הוא, כי אם התפנתה כהונתו של בורר עקב התפטרותו או פטירתו, או עקב העברתו מתפקידו, ימנה בית המשפט בורר חליף. זאת – אם אין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות, כלשון סעיף 12(א). החריג נקבע בסעיף 12(ב), שלפיו אם הועבר בורר מתפקידו – רשאי בית המשפט, במקום למנות בורר חליף, להחליט כי הסכסוך לא יידון בבוררות, ובלבד שקיים טעם מיוחד לכך.
מאת ישראל שמעוני, עו"ד ובורר הסעדים הזמניים נועדו לשמירת המצב הקיים. הסטטוס קוו, העלול להשתנות אם לא יינתן הסעד הזמני. הענקת הסעד הזמני נועדה לשמור על המשך קיומה של מערכת הנסיבות השוררת בעת הגשת התובענה שאם לא כן, עלול הנתבע בהליך לנצל את תקופת ההתדיינות לרעה. נתינת הסעד הזמני לא נועדה לחרוץ את גורל התביעה בבוררות אלא רק לשמר את המצב הקיים.
מאת ישראל שמעוני, עו"ד, בורר ומגשר המצב המשפטי הנוכחי מקיים מציאות של חוסר וודאות בדבר סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בבקשות שונות המוגשות בקשר עם הליכי בוררות בסכסוכי משפחה עסקיים, בהם מעורבים תאגידים. מדובר במקרים בהם בעלי הדין מבקשים לאשר את פסק הבוררות, לבטל אותו או להגיש בקשות שונות בעניין הליך הבוררות המתנהל.
מאת ישראל שמעוני, עו"ד, בורר ומגשר בתאריך 5.11.08, אושר חוק הבוררות (תיקון מס` 2), התשס"ט- 2008 (להלן: תיקון מס` 2). מהות התיקון- הוספת זכות הערעור וחובת ההנמקה. המשמעות היא שצדדים לבוררות יוכלו לבחור מראש ובהסכמה את הליך הבוררות שלפיו הם רוצים לפתור את סכסוכיהם, על פי אחד מהמסלולים שהתווספו.
בנובמבר 2008 קבע המחוקק את תיקון החוק, בחוק הבוררות (תיקון מס` 2), התשס"ט – 2008 (להלן: תיקון מס` 2). התיקון מוסיף שני מסלולי ערעור הסכמיים בהליך הבוררות. הצעת החוק הוגשה בהתאם ליוזמתו של עורך דין ישראל שמעוני, שיצאה לדרך עוד בשנת 2004 עם אמונה ופעילות עיקשת שהובילה את שינוי החוק.
מאת ישראל שמעוני, עו"ד ובורר בעלי דין חייבים לשלם לבורר את שכרו והוצאותיו במועדים שיקבע, אם אין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות. בעל דין רשאי לשלם לבורר גם סכום שבעל דין אחר מפגר בתשלומו והוא יהיה זכאי להיפרע מבעל הדין האחר בשיעור הסכום ששילם (סעיף 31 לחוק).
מאת ישראל שמעוני, עו"ד ובורר מטרת הסעדים הזמניים היא לשמור על המצב הקיים. העלול להשתנות אם לא יינתן הסעד הזמני. לפיכך מוגשת העתירה לסעד זמני לצורך הקפאת המצב שהיה קיים עובר להגשת התובענה.לפי סעיף 17(א) לחוק, סעד זמני שנתן בית המשפט יעמוד בתוקפו עד למתן פסק הבוררות, אם הוא לא בוטל על ידי בית המשפט. בסיום הבוררות אם לא קיים צורך לבטל או לשנות את הסעד הזמני הסעד יהפוך לסופי.
מאת ישראל שמעוני ,עו"ד ובורר לאחר מתן פסק הבוררות ואישורו על ידי בית המשפט רשאי בעל הדין שלטובתו ניתן פסק הבוררות לפעול למען ביצועו. על פי סעיף 29 לחוק, ניתן להגיש את הבקשה בעל פה בעת מועד מתן פסק הדין המאשר את פסק הבוררות, וניתן אף לפטור את המבקש ממתן ערובה. בית המשפט יבחן אם סיכויי הצלחתו של המבקש לבטל את פסק הבוררות הם גבוהים או, לחלופין, להשתכנע כי מאזן הנוחות נוטה לצידו באופן ניכר
מאת ישראל שמעוני, עו"ד ובורר סעיף 20 לחוק קובע את הדרישה בדבר החתימה על הפסק. פסק הבוררות יהיה אפוא בכתב וייחתם בידי הבורר בציון מועד החתימה. יסודות סעיף 20 – חתימה ותאריך – הם יסודות קונסטיטוטיביים אשר בהיעדרם אין מדובר בפסק בורר. אם הבוררות נערכה לפני כמה בוררים – די בחתימת רובם, ובלבד שצוין בפסק הבוררות שהבוררים האחרים אינם מעוניינים או אינם יכולים לחתום על הפסק.
מאת ישראל שמעוני ,עו"ד ובורר העברת בורר מתפקידו אפשרית היא בגין עיכוב במתן פסק הבוררות, בתקופה של מעל לשלוש שנים. בעניין אחר, נפסק כי השאלה אם הליכי בוררות מתמשכים מעבר לסביר היא שאלה התלויה בנסיבות העניין. משמע, כאשר ההליכים נמשכים זמן ארוך ללא כל יחס לעדויות ולראיות, יש בכך משום גרימת עינוי דין. מאידך גיסא, כאשר ההליכים נמשכים בפרק זמן ארוך גם אם מדובר בפרק זמן של שנים, אך הדבר נובע מהעובדה שלפני הבורר הונחו טענות, ראיות ועדויות רבות וסבוכות, הרי שבנסיבות מסוימות, ניתן יהיה לקבוע כי התמשכות ההליכים הינה סבירה ואינה עולה כדי עינוי דין.
מאת ישראל שמעוני עו"ד ובורר כאשר חשים עורכי הדין כי הבורר אינו נוטה לצידם, מתחילים הם לנבור בהתנהגותו על מנת למצוא כל פירור של הוכחה המעידה כי הבורר אינו ראוי לאמון הצדדים. השלב הבא הוא כאשר אותו צד המרגיש חוסר נעימות בהליך הבוררות, מגיש בקשה לבית המשפט ומעלה טענות רבות כרימון לחריגת הבורר מסמכותו המצדיקה להעבירו מתפקידו. בית המשפט לא ייעתר בנקל לבקשה זו מתוך מדיניות של כיבוד הסכמים והגשמת רצון הצדדים כאשר בחרו להתדיין בבוררות ובחרו את הבורר.
מאת ישראל שמעוני, עו"ד ובורר האם יש לבורר סמכות להתפטר מתפקידו? האם על ההלכה, שלפיה ייחשב בורר כטוען וכעד וכמשיב פעיל, יש השפעה על סמכותו להתפטר מתפקידו? המונח "התפטרות" בסעיף 12א לחוק, הוא מונח "סל", הכולל מקרים של העברת בורר מתפקידו על ידי בית המשפט ומקרים של התפטרות מהתפקיד, מטעמים שונים. המחוקק מצא לנכון לאפשר מינוי בורר חליף בכל קשת המקרים, על פי המדיניות השיפוטית הרואה לכבד את עקרון ההסכמה להעברת סכסוכים לבוררות
מאת ישראל שמעוני, עו"ד ובורר בחוק הבוררות מצויות הוראות רבות הקשורות לדיני ההתיישנות. בפרק זה נקדיש את הדיון לסוגיות שעלו בפסיקה בענייני בוררות וחוק ההתיישנות, התשי"ח- 1958. בבואנו לבחון את המקרים שמהם עולה שאלת ההתיישנות, עלינו לבחון תחילה את הטעמים העומדים בבסיסה.
מאת ישראל שמעוני עו"ד ובורר פסקו של בורר ייחשב כפסק ביניים, כאשר הוא מסיים את כל העניינים העומדים ותלויים לפני הבורר ויש בו אפשרות אופרטיבית וברורה לביצוע ההכרעה. אין כל מניעה שפסקו הסופי של הבורר יהיה מורכב ממסמכים אחדים שחוברו יחדיו בתאריכים שונים, ובלבד שיהיה ברור מתוכנם שכל אחד מהם מהווה יחידה עצמאית בסוגיה מסוימת.
